החובה לסלוח

מתי יח' 21-35

אחת המצוות הקשות בחיים המשיחיים היא החובה לסלוח.

יש שאומרים כי אנחנו חייבים לסלוח רק למי שביקש מאיתנו סליחה. כלומר אם מישהו פגע בנו ולא בא לאחר מכן לבקש סליחה אז אנחנו לא חייבים ולא צריכים לסלוח לו. האם זה נכון?

כאשר האדון ישוע היה על הצלב, מתי הוא ביקש מהאב לסלוח לאלו שצלבו אותו? לפני או אחרי שהם ביקשו סליחה? למען האמת אנחנו לא יודעים אם איש מהם עד יום מותו ביקש סליחה על מה שהוא עשה. אך בכל זאת האדון היה מוכן שהם יקבלו סליחה.

עלינו לסלוח גם אם לא ביקשו מאיתנו סליחה! - האם אנחנו יוצאים פראיירים בכך? האם אנחנו מפסידים מעצם העובדה שאנו סולחים בחינם, כלומר ללא שהתנצלו בפנינו? - בהחלט לא! מדוע?

מי שלא סולח ממשיך לסבול בתוך ליבו ובעולם המחשבות שלו. כאשר אנחנו סולחים אנחנו משתחררים מעול כבד. גם אם אנחנו חושבים שלא מגיע לאותו אחד שפגע בנו שנסלח לו, הנזק שייגרם לנו עצמנו יהיה גדול יותר.

 

האדון ישוע אומר שעלינו לסלוח בכל לבנו. זוהי בהחלט משימה קשה. יותר קל לנו לומר: "או קיי, אני סולח לך", אבל להמשיך לחשוב רע בלבנו על אותו אדם ולהמשיך לשמור האשמה נגדו בלבנו.

 

מתי נדע שבאמת סלחנו בכל לבנו? - כאשר אותו אדם לא יחזור יותר למחשבותינו שוב ושוב עם המלים שהוא אמר או עם המעשים שהוא עשה נגדנו. אם כל הזמן, או אפילו רק פעם בשבוע או חודש, חוזרות לי המחשבות של "איך הוא אמר לי את הדברים הללו?", "איך הוא שיקר לי?", "איך הוא היה יכול לפגוע בי כך?" וכו', אז זה סימן שלא סלחתי מכל לבי.

 

אז מה עושים? - האדון ישוע אומר שעלינו לזכור עד כמה הרבה הוא סלח לנו ולכן גם אנחנו חייבים לסלוח לאחרים. ואנחנו צריכים לומר לעצמנו: "איך אני יכול לא לסלוח אחרי כל מה שהאדון סלח לי?"


חיפוש באתר

האם יש לך שאלה?

1000 תוים נשארו