אלוהים אינו מעריך בני אדם כמונו – שמואל א טז 6-7 “כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהֹוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב”

אלוהים אינו מעריך בני אדם כמונו – שמואל א טז 6-7  “כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהֹוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב”

 

כיצד אנחנו מעריכים או לא מעריכים בני אדם?

מה הם הקריטריונים שלנו להערכת בני אדם אחרים?

האם מראה חיצוני וביגוד גורמים לנו להעריך מישהו יותר מאחרים?

 

הראשונה לפטרוס ג 3-5 “הפאר הבלתי נשחת של רוח ענוה ושקטה אשר יקרה היא מאד בעיני אלהים”

 

אפשר להבין מהקטע הזה שאלוהים רוצה ללמד אותנו כיצד עלינו גם להעריך בני אדם. יש אנשים הבוחרים מועמד מסוים לכנסת רק בגלל המראה שלו. יש אנשים אשר בוחרים מועמד לעבודה מסוימת בגלל המראה או סגנון הלבוש שלו. ילדים ואנשים בוחרים לפעמים את החברים שלהם לפי מראה חיצוני.

 

יש גורמים נוספים אשר על פיהם בני אדם מעריכים או לא מעריכים בני אדם אחרים ואלו הם גם גורמים אשר אלוהים אינו לוקח בחשבון כאשר הוא מעריך בני אדם. למשל, גיל, לאום, שפה, צבע עור, אזור מגורים, השכלה, מקצוע, גובה המשכורת, רכוש, מצב משפחתי ועוד. אלוהים הפך אותנו לבנים שלו ולכן עלינו ללמוד מהאבא שלנו כיצד להעריך בני אדם אחרים. האופן שבו נעריך בני אדם יבוא לידי ביטוי בדרך שבה נתנהג כלפיהם ובדרך שבה נדבר עליהם.

לכן זה טוב אם נבחן את עצמנו: “האם אנו עושים עוול למישהו?”, “האם יש מאמינים אשר אנו לא מעריכים בגלל סיבות שאינן חשובות בעיני אלוהים?”, “האם אנו מתחברים למאמינים אחרים רק בגלל התנאים החיצוניים שסביבם ולא בגלל שיש להם יופי פנימי היקר מאוד בעיני אלוהים?”