האווזים אשר לא היו מוכנים לקבל עזרה מבן אדם

היה פעם איש אשר לא האמין בלידת הבתולין של ישוע ולא הבין את המשמעות הרוחנית אשר מאחוריה. הוא גם היה בספק לגבי קיומו של אלוהים. הוא ומשפחתו חיו בחווה. אשתו הייתה מאמינה אדוקה אשר גידלה את ילדיה באמונה. לפעמים הוא עשה לה חיים קשים בגלל אמונתה ולעג למצוות שהיא שמרה.

“זה הכל שטויות – מדוע שאלוהים ינמיך את עצמו ויהיה אדם כמונו זה סיפור כל כך מגוחך,” הוא אמר.

יום אחד ירד שלג, היא והילדים הלכו לקהילה בעוד הוא נשאר בבית. אחרי שהם עזבו, הרוחות התחזקו והופיעה סופת שלגים. הוא התיישב כדי להירגע מול האח באותו הערב.

 האווזים אשר לא היו מוכנים לקבל עזרה מבן אדם

ואז הוא שמע קול חבטה חזקה, משהו פגע בחלון … ואז, נשמעה עוד חבטה. הוא הסתכל החוצה, אבל לא היה יכול לראות דבר. אז הוא יצא החוצה כדי לראות טוב יותר. בשטה בסמוך לביתו הוא ראה להקת אווזים. הם כנראה עפו לחפש אזור חם בדרום, אך הם נלכדו בסופת השלג. הם נתקעו בחוותו, ללא מזון או מחסה, ולא היו מסוגלים לעשות יותר מאשר לנפנף בכנפיים שלהם ולעוף במעגלים ללא כל התקדמות. הוא היה מלא חמלה כלפי האווזים ורצה לעזור להם. הוא חשב לעצמו, האסם יהיה מקום מצוין עבורם. זה מקום חם ובטוח; ללא ספק הם יוכלו לבלות שם את הלילה ולהמתין עד שוך הסערה. אז הוא פתח את דלתות האסם עבורם.

 האווזים אשר לא היו מוכנים לקבל עזרה מבן אדם

הוא המתין, צופה בהם, בתקווה שהם יבחינו שהאסם פתוח ויכנסו פנימה. אף על פי כן, הם לא שמו לב לאסם ולא הבינו מה האסם יכול להיות בשבילם. הוא התקרב לעברם כדי לקבל את תשומת הלב שלהם, אבל הם פשוט התרחקו ממנו מתוך פחד.

הוא נכנס הביתה וחזר עם לחם, פזר אותו, ועשה שביל של פרורי לחם עד לאסם. הם עדיין לא הבינו ונשארו במקומם.

הוא מתחיל להיות מתוסכל, הוא ניגש וניסה לגרש אותם אל האסם. הם נבהלו והתפזרו לכל כיוון חוץ מאשר לכיוון האסם. הוא לא היה יכול לגרום להם ללכת אל האסם שבו היה חום, ביטחון ומחסה. מרגיש מתוסכל לגמרי, הוא קרא, “למה הם לא מבינים אותי? האם הם לא רואים שזה הוא המקום היחיד שבו הם יכולים לשרוד את הסערה? איך אני יכול לגרום להם להיכנס לתוך המקום היחיד אשר יציל אותם?”

 האווזים אשר לא היו מוכנים לקבל עזרה מבן אדם

הוא חשב לרגע והבין שהם פשוט לא יילכו בעקבותיו של בן אדם. הוא אמר לעצמו, “איך אני יכול להציל אותם? הדרך היחידה היא שאהיה אווז כמו האווזים. אילו רק יכולתי להיות אחד כמוהם. אז יכולתי להציל אותם. הם היו הולכים אחרי ואני הייתי מוביל אותם למקום מבטחים. “

באותו רגע, הוא עצר וחשב על מה שאמר. המילים הדהדו במוחו: אילו רק יכולתי להיות אחד כמוהם, אז יכולתי להציל אותם.

ואז, סוף סוף, הוא הבין את לבו של האלהים כלפי האנושות … והוא כרע על ברכיו בשלג בתפילה.

 האווזים אשר לא היו מוכנים לקבל עזרה מבן אדם