הבחירה
אגרת שאול אל הרומים פרק יא
יא אם כן, אני שואל, האם נטש אלהים את עמו? בשום פנים לא! הרי גם אני בן עם ישראל, מזרע אברהם ומשבט בנימין. 2 אלהים לא נטש את עמו, העם שהוא ידע מקדם. וכי אינכם יודעים מה אומר הכתוב על אליהו, כיצד התלונן על ישראל לפני אלהים? 3 “אדני, את-נביאיך הרגו ואת-מזבחתיך הרסו; ואותר אני לבדי, ויבקשו את-נפשי לקחתה.”4 אך מה אומר לו דבר אלהים? “השארתי לי בישראל שבעת אלפים אשר לא-כרעו לבעל.” 5 כן גם בימינו נשארה שארית על-פי בחירה של חסד. 6 ואם בחסד, הרי שלא עוד מתוך מעשים; אחרת החסד חדל להיות חסד.
הבחירה
7 ובכן מה? ישראל לא השיג את מבקשו, אבל הנבחרים השיגו; והשאר הקשו לבבם, 8 ככתוב: “נתן להם האלהים רוח תרדמה, עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה.” 9 ודוד אומר: “יהי-שלחנם לפניהם לפח ולרשת ולשלומים למוקש. 10 תחשכנה עיניהם מראות, ומתניהם תמיד המעד.”
11 על כן שואל אני, האם מעדו כדי שיפלו ללא קום? חס וחלילה! אלא שבמעידתם הישועה לגוים, להקניא אותם. 12ואם מעידתם היא עשר לעולם והפסדם הוא עשר לגוים, שלמותם – על אחת כמה וכמה!
13 אליכם הגוים אני מדבר; בהיותי אני שליח לגוים מכבד אני את שרותי, 14 בתקוה לעורר קנאה בבני עמי ולהושיע כמה מהם. 15 הרי אם הדחתם היא רצוי בשביל העולם, מה תהיה השבתם אם לא תקומה ממות אלי חיים? 16 אם תרומת העסה קדש, כן גם כל הבצק! ואם השרש קדש, כן גם הענפים.
הבחירה
17 ואם נכרתו כמה ענפים מעץ הזית, ואתה, זית-בר, הרכבת במקומם ושתפת בשרש העץ ובלשדו, 18 אזי אל תתנשא על הענפים. אם תתנשא, דע לך שלא אתה נושא את השרש, אלא השרש נושא אותך. 19 אתה תאמר: “הענפים נכרתו כדי שארכב אני.” 20 יפה! בגלל אי-אמונה נכרתו, אך אתה על-ידי אמונה מחזיק מעמד. אל תתגאה אלא המלא יראה,21 שהרי אם לא חס אלהים על הענפים המקוריים, גם עליך לא יחוס. 22 לכן שים לב לטובו של אלהים ולחמרתו: מחד גיסא חמרה כלפי הנכשלים; מאידך גיסא, טובו של אלהים עליך אם תעמד בטובו, ולא – גם אתה תכרת. 23 ואם לא ימשיכו בחסר אמונתם ירכבו גם הם, שכן אלהים יכול להחזירם ולהרכיבם. 24 הרי אם אתה נכרת מעץ זית בר מטבעו, ובנגוד לטבע הרכבת על עץ זית טוב, כל שכן אלה, המקוריים, ירכבו על עץ הזית שלהם!
הבחירה
25 הן, אחי, אינני רוצה שיעלם מכם הסוד הזה, פן תהיו חכמים בעיניכם: קהות לב אחזה במדת מה את ישראל, עד אשר יכנס מלוא הגוים. 26 וכך כל ישראל יושע, כמו שכתוב:
“ובא מציון גואל וישיב פשע ביעקב נאם יהוה 27 ואני זאת בריתי אותם, כי אסלח לעונם.”
28 אמנם במה שנוגע לבשורה הם אויבים בגללכם, אבל במה שנוגע לבחירה אהובים הם בגלל האבות, 29 שהרי אין האלהים מתחרט על מתנותיו ועל בחירתו. 30 וכשם שאתם בעבר לא ציתם לאלהים, אך כעת רחמתם אגב אי-ציותם,31 כן גם אלה לא ציתו כעת, וכך ברחמים אשר השפעו עליכם ירחמו גם הם כעת; 32 כי אלהים כלא את הכל באי-ציות כדי שירחם על הכל.
הבחירה
33 מה עמק עשר האלהים, מה עמק חכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו, 34 כי “מי-תכן את-רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו?” 35 ומי הקדים לתת לו דבר וישלם לו? 36 הרי הכל ממנו, הכל דרכו, והכל אליו. לו הכבוד לעולמים! אמן.