זכריה יב – שלמה אוסטרובסקי
זכריה פרק יב
יב משא דבר-יהוה על-ישראל; נאם-יהוה, נטה שמים ויסד ארץ, ויצר רוח-אדם בקרבו: פ
זכריה יב
2 הנה אנכי שם את-ירושלם סף-רעל לכל-העמים סביב; וגם על-יהודה יהיה במצור על-ירושלם: 3 והיה ביום-ההוא אשים את-ירושלם אבן מעמסה לכל-העמים, כל-עמסיה שרוט ישרטו; ונאספו עליה, כל גויי הארץ: 4 ביום ההוא נאם-יהוה, אכה כל-סוס בתמהון, ורכבו בשגעון; ועל-בית יהודה אפקח את-עיני, וכל סוס העמים, אכה בעורון: 5 ואמרו אלפי יהודה בלבם; אמצה לי ישבי ירושלם, ביהוה צבאות אלהיהם: 6 ביום ההוא אשים את-אלפי יהודה ככיור אש בעצים, וכלפיד אש בעמיר, ואכלו על-ימין ועל-שמאול את-כל-העמים סביב; וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם: פ
זכריה יב
7 והושיע יהוה את-אהלי יהודה בראשנה; למען לא-תגדל תפארת בית-דויד, ותפארת ישב ירושלם על-יהודה: 8 ביום ההוא, יגן יהוה בעד יושב ירושלם, והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד; ובית דויד כאלהים, כמלאך יהוה לפניהם: 9 והיה ביום ההוא; אבקש, להשמיד את-כל-הגוים, הבאים על-ירושלם:
זכריה יב
10 ושפכתי על-בית דויד ועל יושב ירושלם, רוח חן ותחנונים, והביטו אלי את אשר-דקרו; וספדו עליו, כמספד על-היחיד, והמר עליו כהמר על-הבכור: 11 ביום ההוא, יגדל המספד בירושלם, כמספד הדד-רמון בבקעת מגדון: 12 וספדה הארץ, משפחות משפחות לבד; משפחת בית-דויד לבד ונשיהם לבד, משפחת בית-נתן לבד, ונשיהם לבד: 13 משפחת בית-לוי לבד, ונשיהם לבד; משפחת השמעי לבד, ונשיהם לבד: 14 כל, המשפחות הנשארות, משפחת משפחת לבד; ונשיהם לבד: