כיסוי ראש לנשים בקהילה משיחית
להאזנה לדרשה לחצו כאן: כיסוי ראש לנשים בקהילה משיחית
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים פרק יא
כיסוי ראש לנשים בקהילה משיחית
יא לכו בעקבותי, כשם שגם אני הולך בעקבות המשיח. 2 אחי, משבח אני אתכם על שאתם זוכרים אותי בכל דבר ומחזיקים במסרת שמסרתי לכם. 3 רצוני שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האשה הוא האיש, וראש המשיח הוא אלהים. 4 כל איש המתפלל או מתנבא וראשו מכסה, מבזה הוא את ראשו. 5 וכל אשה המתפללת או מתנבאת בגלוי ראש, מבזה את ראשה; שכן כמוה כמי שגלח שער ראשה. 6 אם ראש האשה אינו מכסה, אזי גם ראוי שיגזז שער ראשה. אבל אם בושה היא לאשה לגזז או לגלח את שערה, שתתכסה. 7 האיש אמנם אינו חיב לכסות את ראשו, מהיותו צלם אלהים וכבודו, אך האשה היא כבוד האיש;
פסוק 8
8 כי אין האיש מן האשה, אלא האשה מן האיש; 9 גם, האיש לא נברא למען האשה, כי אם האשה למען האיש. 10 משום כך חובה שתהיה מרות על ראש האשה מפני המלאכים. 11 ואולם באדון אין האשה בלי תלות באיש ואין האיש בלי תלות באשה, 12 כי כשם שהאשה מן האיש כן גם האיש נולד מן האשה, והכל מאלהים. 13 שפטו אתם בעצמכם: היאה לאשה להתפלל לאלהים בגלוי ראש? 14 כלום הטבע עצמו אינו מלמד אתכם שאם לאיש שער ארך הרי זה לבזותו? 15 אבל האשה אם יש לה שער ארך הרי זה לכבוד לה, כי נתן לה השער לכסות. 16 ואם מישהו מתכון להתוכח, לנו אין מנהג כזה, אף לא לקהלות אלהים. 17 במסרי את ההוראות האלה אינני משבח אתכם, שכן אינכם נאספים יחד לטובה אלא לרעה. 18 ראשית כל, שמעתי כי בעת שאתם מתאספים בקהלה מתגלעות מחלוקות ביניכם. במדת מה אני מאמין בזה,
פסוק 19
19 שכן צריך שיהיו פלוגים ביניכם למען יודע מי הם הנאמנים ביניכם. 20 והנה כאשר אתם נאספים יחד למקום אחד, אין זאת כדי לאכל את סעודת האדון, 21 כי כל אחד מקדים לאכל את ארוחתו, והתוצאה – זה רעב וזה שכור. 22 האמנם אין לכם בתים לאכל ולשתות בהם? או שמא בזים אתם לקהלת אלהים ומבישים את מי שאין לו? מה אמר לכם? אשבח אתכם? על זאת לא אשבח. 23 אכן אני קבלתי מאת האדון את אשר גם מסרתי לכם: שהאדון ישוע, בלילה שהסגר בו, לקח את הלחם, 24 ברך, בצע אותו ואמר: “זה גופי הנבצע בעדכם, זאת עשו לזכרי.” 25 כן גם לקח את הכוס לאחר הסעודה ואמר: “הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי, זאת עשו לזכרי בכל עת שתשתו.” 26 הן בכל עת שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מן הכוס הזאת, אתם מזכירים את מות אדוננו, עד שיבוא.
פסוק 27
27 לכן מי שאוכל מהלחם הזה או שותה מכוס האדון שלא כראוי, יהיה אשם לגבי גוף האדון ודמו. 28 יבחן נא איש את עצמו וכך יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס; 29 כי האוכל והשותה מבלי לנהג הבחנה בגוף האדון, אוכל ושותה דין לעצמו. 30 מסבה זאת רבים מכם חלשים וחולים ויש אשר מתו. 31 אם נבחן את עצמנו לא נשפט. 32 אבל כאשר האדון שופט אותנו הוא מיסר אותנו כדי שלא נרשע עם העולם. 33 על כן, אחי, המתינו זה לזה כשאתם נאספים לאכל. 34 מי שרעב יאכל בבית, למען לא תאספו למשפט. ואת יתר הדברים אסדר בבואי.