עד שהדלת נסגרה!

עד שהדלת נסגרה!

כמו היום גם בימים של נוח אנשים המשיכו בחיים כרגיל כאילו שאין אלוהים.
אנשים חשבו שהם יחיו לנצח עלי אדמות ושלעולם לא יתנו דין וחשבון לפני מי שברא אותם.
אבל הגיע יום שבו הדלת נסגרה.
הדלת לתיבת נוח הייתה פתוחה שנים רבות עד שנוח סיים לבנות את התיבה.

גם היום הדלת פתוחה ואלוהים מחכה בסבלנות שבני אדם יחזרו אליו.
אבל יגיע יום בהפתעה כאשר רוב בני האדם יחיו את חייהם כאילו אין אלוהים ואז הדלת תיסגר ומשפט אלוהים יבוא על בני האדם כפי שהיה בימי נוח.

עד שהדלת נסגרה!

בראשית פרק ו’

וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 2 וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 3 וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ 4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃ פ

5 וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל־הַיּוֹם׃ 6 וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ׃ 7 וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה, עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עוֹף הַשָּׁמָיִם; כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם׃ 8 וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה׃ פ

עד שהדלת נסגרה!

9 אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ, אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו; אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ׃ 10 וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים; אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃ 11 וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס׃ 12 וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה; כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכּוֹ עַל־הָאָרֶץ׃ ס 13 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ׃ 14 עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר׃ 15 וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ; שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ׃ 16 צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ׃ 17 וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר, אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ יִגְוָע׃ 18 וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ; וּבָאתָ אֶל־הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ׃ 19 וּמִכָּל־הָחַי מִכָּל־בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ; זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ׃ 20 מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ; שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת׃ 21 וְאַתָּה קַח־לְךָ, מִכָּל־מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ; וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה׃ 22 וַיַּעַשׂ נֹחַ; כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה׃