האגרת אל הגלטים פרק ב 11-21 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

האגרת אל הגלטים פרק ב 11-21 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

דייליטש:

11 וְכַאֲשֶׁר בָּא כֵיפָא לְאַנְטְיוֹכְיָא הוֹכַחְתִּי דַרְכּוֹ אֶל־פָּנָיו כִּי נִמְצָא בוֹ עָוֶל׃ 12 כִּי לִפְנֵי בֹא אֲנָשִׁים מֵאֵת יַעֲקֹב אָכַל עִם־הַגּוֹיִם יַחְדָּו וּכְבֹאָם הָיָה מִתְרַחֵק וּפוֹרֵשׁ מֵהֶם מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ אֶת־בְּנֵי הַמִּילָה׃ 13 וַיְכַחֲשׁוּ עִמּוֹ גַּם־שְׁאָר הַיְּהוּדִים עַד כִּי־נִדַּח גַּם־בַּר־נַבָּא אַחֲרֵי כַחֲשָׁם׃ 14 וּבִרְאוֹתִי שֶׁלּא יִשְּׁרוּ לֶכֶת כַּאֲמִתַּת הַבְּשׂוֹרָה אָמַרְתִּי אֶל־כֵּיפָא בְּאָזְנֵי כֻלָּם אִם־אַתָּה הַיְּהוּדִי כְּנָכְרִי תִתְנַהֵג וְלֹא כִיהוּדִי מַדּוּעַ תַּכְרִיחַ אֶת־הַגּוֹיִם לְהִתְנַהֵג כַּיְּהוּדִים׃ 15 הֵן מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חַטָּאִים מִן־הַגּוֹיִם׃ 16 אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדְעִים אֲנַחְנוּ שֶׁלּא־יִצְדַּק אָדָם מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כִּי אִם־בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ גַּם־אֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לְמַעַן נִצְדַּק מֵאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כִּי מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק כָּל־בָּשָׂר׃ 17 וְאִם נִמָּצֵא גַם־אֲנַחְנוּ חַטָּאִים בְּבַקְשֵׁנוּ לְהִצָּדֵק בַּמָּשִׁיחַ הִנֵּה הַמָּשִׁיחַ מְשָׁרֵת הַחֵטְא חָלִילָה׃ 18 כִּי אִם־אָשׁוּב וְאֶבְנֶה אֶת־אֲשֶׁר סָתַרְתִּי אֶעֱשֶׂה אֶת־עַצְמִי לְפשֵׁעַ׃ 19 כִּי־מַתִּי אֲנִי לַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה לְמַעַן אֶחְיֶה לֵאלֹהִים׃ 20 עִם־הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם־הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי וַאֲשֶׁר אֲנִי חַי עַתָּה בַּבָּשָׂר חַי אֲנִי בֶּאֱמוּנַת בֶּן־אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהָבַנִי וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדִי׃ 21 לֹא אֲבַטֵּל אֶת־חֶסֶד הָאֱלֹהִים כִּי אִלּוּ יֵשׁ צְדָקָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה אַךְ לַשָּׁוְא מֵת הַמָּשִׁיחַ׃

תרגום חדש:

11 כְּשֶׁבָּא כֵּיפָא לְאַנְטִיוֹכְיָה הִתְיַצַּבְתִּי נֶגְדּוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ דְּבַר אַשְׁמָה. 12 בְּטֶרֶם בָּאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵאֵת יַעֲקֹב הוּא סָעַד יַחַד עִם הָאַחִים מִן הַגּוֹיִם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַלָּלוּ נָסוֹג מֵהֶם בִּגְלַל פַּחְדּוֹ מִן הָאַחִים הַנִּמּוֹלִים. 13 וְיֶתֶר הָאַחִים הַיְּהוּדִים כִּחֲשׁוּ כָּמוֹהוּ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בַּר־נַבָּא נִגְרַר אַחֲרֵיהֶם בְּכַחֲשָׁם. 14 בִּרְאוֹתִי כִּי הֵם סוֹטִים מֵאֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה, אָמַרְתִּי לְכֵיפָא לְעֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים: “אִם אַתָּה הַיְּהוּדִי מִתְנַהֵג כְּגוֹי וְלֹא כִּיהוּדִי, מַדּוּעַ תְּאַלֵּץ אֶת הַגּוֹיִם לִחְיוֹת כִּיהוּדִים?

15 אָנוּ יְהוּדִים בְּנֵי יְהוּדִים, לֹא ‘אֲנָשִׁים חַטָּאִים מִן הַגּוֹיִם’. 16 וְכֵיוָן שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ כִּי הָאָדָם אֵינוֹ נִצְדָּק בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בֶּאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הֶאֱמַנּוּ גַּם אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, לְמַעַן נֻצְדַּק מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה לֹא יֻצְדַּק כָּל בָּשָׂר. 17 אֲבָל אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לְהִצָּדֵק בַּמָּשִׁיחַ יִמָּצֵא שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים חוֹטְאִים, הַאִם נוֹבֵעַ מִזֶּה שֶׁהַמָּשִׁיחַ מְשָׁרֵת לַחֵטְא? חַס וְחָלִילָה! 18 שֶׁהֲרֵי אִם אֲנִי בּוֹנֶה שׁוּב אֶת מַה שֶּׁהָרַסְתִּי, בְּכָךְ אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי שֶׁאֲנִי עֲבַרְיָן. 19 אֲנִי מַתִּי לְגַבֵּי הַתּוֹרָה בִּגְלַל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁאֶחְיֶה לֵאלֹהִים. 20 עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי. הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי. 21 אֵינֶנִּי מְבַטֵּל אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים. הֲלֹא אִם אֶפְשָׁר לְהִצָּדֵק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת לַשָּׁוְא.”