האגרת אל הגלטים פרק ד 21-31 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

האגרת אל הגלטים פרק ד 21-31 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

דייליטש:

21 אִמְרוּ לִי אַתֶּם הַחֲפֵצִים לִהְיוֹת תַּחַת הַתּוֹרָה הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה׃ 22 כִּי כָתוּב שְׁנֵי בָנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם הָאֶחָד מִן־הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מִן־הַחָפְשִׁיָּה׃ 23 וּבֶן־הָאָמָה נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר וּבֶן־הַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה׃ 24 וְהַדְּבָרִים הֵם מָשָׁל כִּי אֵלֶּה הֵן שְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת הָאַחַת מִן־הַר סִינַי הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת וְהִיא הָגָר׃ 25 כִּי־סִינַי הוּא הַר בַּעֲרָב וְהוּא כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל־עַתָּה כִּי־בְעַבְדוּת הִיא עִם־בָּנֶיהָ׃ 26 אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה חָפְשִׁיָּה הִיא וְהִיא אֵם כֻּלָּנוּ׃ 27 כִּי כָתוּב רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה׃ 28 וַאֲנַחְנוּ אֶחָי הִנְנוּ כְיִצְחָק בְּנֵי הַהַבְטָחָה׃ 29 וְכַאֲשֶׁר רָדַף אָז הַנּוֹלָד לְפִי־הַבָּשָׂר אֶת־הַנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ כֵּן־גַּם־עָתָּה׃ 30 וְהַכָּתוּב מַה־הוּא אֹמֵר גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה עִם בֶּן־הַחָפְשִׁיָּה׃ 31 עַל־כֵּן אֶחָי לֹא־בְנֵי הָאָמָה אֲנַחְנוּ כִּי אִם־בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה׃

תרגום חדש:

21 אִמְרוּ לִי, אַתֶּם הָרוֹצִים לִהְיוֹת כְּפוּפִים לַתּוֹרָה, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה? 22 הֲלֹא כָּתוּב שֶׁלְּאַבְרָהָם הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, הָאֶחָד מִן הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מֵהָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה. 23 אַךְ בֵּן הָאָמָה נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר, וְאִילוּ בֵּן הַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה. 24 הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם מָשָׁל לִשְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת. הָאַחַת מֵהַר סִינַי, הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת, וְהִיא הָגָר. 25 הָגָר מְסַמֶּלֶת אֶת הַר סִינַי שֶׁבַּעֲרָב וּמַקְבִּילָה לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל יָמֵינוּ, כִּי הִיא בְּעַבְדוּת עִם בָּנֶיהָ. 26 אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה בַּת חוֹרִין הִיא, וְהִיא אֵם לָנוּ; 27 שֶׁהֲרֵי כָּתוּב:
“רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה,
פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה,
כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה.”

28 וְאַתֶּם, אַחַי, אַתֶּם בְּנֵי הַהַבְטָחָה כְּיִצְחָק. 29 וּכְשֵׁם שֶׁאָז רָדַף הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הַבָּשָׂר אֶת הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו. 30 אֲבָל מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? “גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֵּן־הָאָמָה עִם־בֵּן הַחָפְשִׁיָּה.” 31 לְפִיכָךְ, אַחַי, אֵין אָנוּ בְּנֵי הָאָמָה, אֶלָּא בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה.