האגרת הראשונה לטימותיאוס ה’ 7-16 - פרשנות לאגרת הראשונה לטימותיאוס
תרגום דייליטש
7 וְזֹאת תְּצַוֶּה לְמַעַן תִּהְיֶינָה בְּלֹא־דֹפִי׃ 8 וַאֲשֶׁר לֹא יְכַלְכֵּל אֶת־קְרוֹבָיו וְעַל־כֻּלָּם אֶת־בְּנֵי בֵיתוֹ כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְרַע הוּא מֵאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין׃ 9 אַלְמָנָה אַל־תִּבָּחֵר זוּלָתִי בַּת־שִׁשִּׁים שָׁנָה וַאֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ אֶחָד׃ 10 וְיֶשׁ־לָהּ עֵדוּת עַל־מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים כִּי גִּדְּלָה בָנִים וְהִכְנִיסָה אֹרְחִים וְרָחֲצָה אֶת־רַגְלֵי הַקְּדשִׁים וְתָמְכָה אֶת־הָעֲשׁוּקִים וְרָדְפָה כָּל־מַעֲשֶׂה טוֹב׃ 11 אֲבָל הָאַלְמָנוֹת הַצְּעִירוֹת אַל־תְּקַבֵּל כִּי בְּהַטּוֹת יִצְרָן אֶת־לִבָּן מֵאַחֲרֵי־הַמָּשִׁיחַ חשְׁקוֹת הֵן לִהְיוֹת לְאִישׁ׃ 12 וְדִינָן עֲלֵיהֶן שֶׁבָּגְדוּ בֶּאֱמוּנָתָן הָרִאשׁוֹנָה׃ 13 וְעוֹד בִּהְיוֹתָן עֲצֵלוֹת לָמְדוּ לְשׁוֹטֵט מִבַּיִת לָבָיִת וְלֹא עֲצֵלוֹת בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ בּוֹטֹת וְרֹדְפוֹת אַחַר הַהֶבֶל מְדַבְּרוֹת אֶת־אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן׃ 14 עַל־כֵּן רְצוֹנִי שֶׁהַצְּעִירוֹת תִּהְיֶינָה לְאִישׁ לָלֶדֶת בָּנִים וּלְהַנְהִיג אֶת־בָּתֵּיהֶן וְלֹא לָתֵת לָאֹיֵב מָקוֹם לְחָרֵף׃ 15 כִּי־יֵשׁ מֵהֶן שֶׁכְּבָר סָרוּ אַחֲרֵי הַשָׂטָן׃ 16 וְכִי תִהְיֶינָה אַלְמָנוֹת בְּבֵית (מַאֲמִין אוֹ) מַאֲמִינָה תֵּעָשֶׂה לָהֶן פַּרְנָסָה וְלֹא תִהְיֶינָה לְמַשָׂא עַל־הַקָּהָל לְמַעַן יוּכַל לְהַסְפִּיק לְאֹתָן שֶׁהֵן אַלְמָנוֹת בֶּאֱמֶת׃
תרגום חדש
7 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּצַוֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בָּהֶן דֹּפִי. 8 וּמִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג לִקְרוֹבָיו, בְּיִחוּד לִבְנֵי בֵּיתוֹ, כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְהוּא גָּרוּעַ מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין. 9 אַלְמָנָה לֹא תֵּרָשֵׁם אֶלָּא אִם מָלְאוּ לָהּ שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיְתָה נְשׂוּאָה לְאִישׁ אֶחָד, 10 וְלִזְכוּתָהּ עֵדוּת עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים – שֶׁגִּדְּלָה בָּנִים, הִכְנִיסָה אוֹרְחִים, רָחֲצָה אֶת רַגְלֵי הַקְּדוֹשִׁים, הָיְתָה לְסַעַד לַסּוֹבְלִים וְהִתְמַסְּרָה לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב. 11 אַל תְּקַבֵּל אַלְמָנוֹת צְעִירוֹת, כִּי כַּאֲשֶׁר הַיֵּצֶר שֶׁלָּהֶן נוֹטֶה מֵעִם הַמָּשִׁיחַ הֵן רוֹצוֹת לְהִנָּשֵׂא, 12 וְנֶחֱרָץ עֲלֵיהֶן מִשְׁפָּט מִפְּנֵי שֶׁהֵפֵרוּ אֶת הַבְטָחָתָן הָרִאשׁוֹנָה. 13 נוֹסָף עַל כָּךְ הֵן מְשׁוֹטְטוֹת מִבַּיִת לְבַיִת וּמִתְרַגְּלוֹת לִהְיוֹת בַּטְלָנִיּוֹת; וְלֹא בַּטְלָנִיּוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם רַכְלָנִיּוֹת וּמִתְעָרְבוֹת בְּעִנְיָנִים לֹא לָהֶן וּמְדַבְּרוֹת דְּבָרִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַשְׁמִיעָם. 14 לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁהָאַלְמָנוֹת הַצְּעִירוֹת תִּנָּשֶׂאנָה, תֵּלַדְנָה יְלָדִים, תְּנַהֵלְנָה אֶת הַבַּיִת וְלֹא תִּתֵּנָּה בְּיַד הַמִּתְנַגֵּד שׁוּם תּוֹאֲנָה לְקַטְרֵג, 15 כִּי יֵשׁ מֵהֶן שֶׁכְּבָר סָרוּ אַחֲרֵי הַשָֹטָן. 16 אִם לְמַאֲמִין אוֹ לְמַאֲמִינָה יֵשׁ אַלְמָנוֹת בְּמִשְׁפַּחְתָּם, יַעַזְרוּ לָהֶן; אַל תִּהְיֶינָה לְמַשָֹא עַל הַקְּהִלָּה; כָּךְ תּוּכַל הַקְּהִלָּה לַעֲזֹר לָאַלְמָנוֹת הָרְשׁוּמוֹת.
קהילה משיחית בתל אביב-יפו רחוב יפת 42 ת"א-יפו