התגלות ב 18-29 – פרשנות לספר ההתגלות / חזון יוחנן

התגלות ב 18-29 – פרשנות לספר ההתגלות / חזון יוחנן

דייליטש:

18 וְאֶל־מַלְאַךְ קְהַל תִּיאֲטִירָא כְּתֹב כֹּה אָמַר בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עֵינָיו כְּלַבַּת־אֵשׁ וּמַרְגְּלוֹתָיו כְּעֵין־נְחשֶׁת קָלָל׃ 19 יָדַעְתִּי אֶת־מַעֲשֶׂיךָ וְאַהֲבָתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ וְסָבְלֶךָ וַאֲשֶׁר מַעֲשֶׂיךָ הָאַחֲרוֹנִים רַבִּים מִן־הָרִאשׁוֹנִים׃ 20 אַךְ־מְעַט יֶשׁ־לִי עָלֶיךָ כִּי תַנִּיחַ לָאִשָּׁה לְאִיזֶבֶל הָאֹמֶרֶת נְבִיאָה אָנֹכִי לְלַמֵּד וּלְהַתְעוֹת אֶת־עֲבָדַי לִזְנוֹת וְלֶאֱכֹל זִבְחֵי אֱלִילִים׃ 21 וָאֶתֶּן־לָהּ זְמַן לָשׁוּב וְהִיא מֵאֲנָה לָשׁוּב מִתַּזְנוּתֶיהָ׃ 22 הִנְנִי מַפִּיל אֹתָהּ לְמִשְׁכָּב וְאֶת־הַמְנָאֲפִים עִמָּהּ בְּצָרָה גְדוֹלָה אִם־לֹא יָשׁוּבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם׃ 23 וְהָרַגְתִּי בַמָוֶת בָּנֶיהָ וְיָדְעוּ כָל־הַקְּהִלּוֹת כִּי אֲנִי חֹקֵר כְּלָיוֹת וָלֵב וְנָתַתִּי לָכֶם לְאִישׁ כִּפְרִי מַעֲלָלָיו׃ 24 וְאַתֶּם שְׁאָר הַנִּמְצְאִים בְּתִיאֲטִירָא כֹּל אֲשֶׁר־אֵין לָהֶם הַלֶּקַח הַהוּא וְלֹא יָדְעוּ אֶת־עֲמֻקּוֹת הַשָּׂטָן כַּאֲשֶׁר הֵם מִתְהַלֲלִים לָכֶם אֲנִי אֹמֵר לֹא־אָשִׂים עֲלֵיכֶם מַשָּׂא אַחֵר׃ 25 אֶפֶס מַה־שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם בּוֹ הַחֲזִיקוּ עַד־בֹּאִי׃ 26 וְהַמְנַצֵּחַ וְשֹׁמֵר אֶת־מַעֲשַׂי עַד־עֵת קֵץ אֶתֶּן־לוֹ שָׁלְטָן עַל־הַגּוֹיִם׃ 27 וְרָעָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר יְנֻפָּצוּ כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי גַם־אָנֹכִי מֵאֵת אָבִי׃ 28 וְנָתַתִּי לוֹ כּוֹכַב הַשָּׁחַר׃ 29 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת־אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת׃

תרגום חדש:

18 אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת תִּיאָטִירָה כְּתֹב:
אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ וְרַגְלָיו כְּמוֹ נְחֹשֶׁת נוֹצֶצֶת: 19 אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת אַהֲבָתְךָ, אֶת אֱמוּנָתְךָ, אֶת שֵׁרוּתְךְ וְסַבְלָנוּתְךָ; וּמַעֲשֶׂיךָ הָאַחֲרוֹנִים רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים. 20 אַךְ יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ, כִּי אַתָּה מַנִּיחַ לָאִשָּׁה אִיזֶבֶל הַקּוֹרֵאת לְעַצְמָהּ נְבִיאָה וּמְלַמֶּדֶת וּמַדִּיחָה אֶת עֲבָדַי לִזְנוֹת וְלֶאֱכֹל זִבְחֵי אֱלִילִים. 21 נָתַתִּי לָהּ זְמַן לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה לָשׁוּב מִתַּזְנוּתָהּ. 22 הִנְנִי מַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לְמִטָּה, וְאֶת הַמְנָאֲפִים עִמָּהּ אַשְׁלִיךְ לְצָרָה גְּדוֹלָה אִם לֹא יָשׁוּבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם. 23 אֶהֱרֹג בַּמָּוֶת אֶת בָּנֶיהָ וְיֵדְעוּ כָּל הַקְּהִלּוֹת שֶׁאֲנִי הוּא הַחוֹקֵר כְּלָיוֹת וָלֵב, וְאֶתֵּן לָכֶם אִישׁ אִישׁ כְּמַעֲשֵׂיכֶם. 24 אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לִשְׁאָר הַנִּמְצָאִים בְּתִיאָטִירָה, כָּל אֲשֶׁר אֵין לָהֶם הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַאֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת עֲמֻקּוֹת הַשָֹטָן, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים לוֹמַר – לֹא אַטִּיל עֲלֵיכֶם מַשָֹא אַחֵר. 25 בְּרַם הַחֲזִיקוּ בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם עַד אֲשֶׁר אָבוֹא. 26 הַמְנַצֵּחַ וְשׁוֹמֵר אֶת מַעֲשַׂי עַד קֵץ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ סַמְכוּת עַל הַגּוֹיִם 27 וְיִרְעֶה אוֹתָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי חֶרֶס יְנֻפְּצוּ, 28 כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי סַמְכוּת מֵאֵת אָבִי. וְאֶתֵּן לוֹ אֶת כּוֹכַב הַשַּׁחַר. 29 מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת.