קהילה משיחית בתל אביב-יפו רחוב יפת 42 ת"א-יפו
התגלות ג 14-22 – פרשנות לספר ההתגלות / חזון יוחנן
דייליטש:
14 וְאֶל־מַלְאַךְ קְהַל לוּדְקְיָא כְּתֹב כֹּה אָמַר הָאָמֵן הָעֵד הַנֶּאֱמָן וְהָאֲמִתִּי רֵאשִׁית בְּרִיאַת הָאֱלֹהִים׃ 15 יָדַעְתִּי אֶת־מַעֲשֶׂיךָ כִּי לֹא קַר אַתָּה וְלֹא חָם מִי־יִתֵּן וְהָיִיתָ קַר אוֹ־חָם׃ 16 כִּי עַתָּה פּוֹשֵׁר אַתָּה וְלֹא קַר וְלֹא חָם עַל־כֵּן אֲקִיאֲךָ מִפִּי׃ 17 כִּי אָמַרְתָּ אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי וְלֹא חָסַרְתִּי כֹּל וְלֹא יָדַעְתָּ כִּי־אֻמְלַל אַתָּה וְדַוָּי וְעָנִי וְעִוֵּר וְעֵרֹם׃ 18 אִיעָצְךָ לִקְנוֹת מֵאִתִּי זָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ לְמַעַן תַּעֲשִׁיר וּבְגָדִים לְבָנִים לְמַעַן תִּתְכַּסֶּה בָהֶם וְלֹא תֵרָאֶה בֹּשֶׁת עֶרְוָתְךָ וְקִלּוּרִית לָתֵת עַל־עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּרְאֶה׃ 19 אֲנִי אֶת־כֹּל אֲשֶׁר אֵהַב אוֹכִיחַ וַאֲיַסֵּר לָכֵן תִּשְׁקֹד וְתָשׁוּב׃ 20 הִנְנִי עֹמֵד בַּפֶּתַח וְדֹפֵק וְהָיָה כִּי־יִשְׁמַע אִישׁ לְקוֹלִי וּפָתַח הַפֶּתַח אָבוֹא אֵלָיו וְסָעַדְתִּי עִמּוֹ וְהוּא עִמִּי׃ 21 הַמְנַצֵּחַ אֶתְּנֶנּוּ לָשֶׁבֶת אִתִּי עַל־כִּסְאִי כַּאֲשֶׁר נִצַּחְתִּי גַם־אָנֹכִי וָאֵשֵׁב אֶת־אָבִי עַל־כִּסְאוֹ׃ 22 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת׃
תרגום חדש:
14 אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת לָאוֹדִיקֵאָה כְּתֹב:
אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָאָמֵן, הָעֵד הַנֶּאֱמָן וְהָאֲמִתִּי, הָרֵאשִׁית שֶׁל בְּרִיאַת אֱלֹהִים: 15 אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁלֹּא קַר אַתָּה וְלֹא חַם. מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ קַר אוֹ חַם. 16 וּבְכֵן, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה פּוֹשֵׁר וְלֹא חַם וְלֹא קַר, אֲנִי עָתִיד לְהָקִיא אוֹתְךָ מִפִּי. 17 מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ‘עָשִׁיר אֲנִי; עָשַׁרְתִּי וְלֹא חָסֵר לִי כְּלוּם’ וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה הָאֻמְלָל וְהַמִּסְכֵּן, עָנִי וְעִוֵּר וְעָרוֹם, 18 אָנֹכִי מַצִּיעַ לְךָ לִקְנוֹת מִמֶּנִּי זָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ לְמַעַן תַּעֲשִׁיר, וּבְגָדִים לְבָנִים לְמַעַן תִּתְלַבֵּשׁ וְלֹא תֵּרָאֵה בֹּשֶׁת עֶרְוָתְךָ, וְקִילוּרִית לִמְשֹׁחַ אֶת עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּרְאֶה. 19 אֲנִי אֶת אֲשֶׁר אֹהַב אוֹכִיחַ וַאֲיַסֵּר. לָכֵן הֱיֵה נִמְרָץ וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. 20 הִנְנִי עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת וְדוֹפֵק. אִישׁ כִּי יִשְׁמַע אֶת קוֹלִי וְיִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, אֶכָּנֵס אֵלָיו וְאֶסְעַד אִתּוֹ וְהוּא אִתִּי. 21 הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת אִתִּי עַל כִּסְאִי כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲנִי נִצַּחְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עִם אָבִי עַל כִּסְאוֹ. 22 מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת.”