התגלות יט 1-10 – פרשנות לספר ההתגלות / חזון יוחנן

התגלות יט 1-10 – פרשנות לספר ההתגלות / חזון יוחנן

דייליטש:

 אַחֲרֵי־כֵן שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב בַּשָּׁמַיִם הָאֹמְרִים הַלֲלוּיָהּ הַיְשׁוּעָה וְהַכָּבוֹד וְהָעֹז לֵאלֹהֵינוּ׃ 2 כִּי־אֱמֶת וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו כִּי־הֵשִׁיב גְּמוּל עַל־הַזּוֹנָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר־הִשְׁחִיתָה אֶת־הָאָרֶץ בְּתַזְנֻתָהּ לִדְרֹשׁ מִיָּדָהּ אֶת־דַּם־עֲבָדָיו׃ 3 וַיֹּאמְרוּ שֵׁנִית הַלֲלוּיָהּ וַעֲשָׁנָהּ יַעֲלֶה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים׃ 4 וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת נָפְלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים הַיֹּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא וַיֹּאמְרוּ אָמֵן הַלֲלוּיָהּ׃ 5 וְקוֹל יוֹצֵא מִן־הַכִּסֵּא וַיֹּאמַר הַלֲלוּ אֶת־אֱלֹהֵינוּ כָּל־עֲבָדָיו וִירֵאָיו הַקְּטַנִּים עִם־הַגְּדוֹלִים׃ 6 וָאֶשְׁמַע קוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב וּכְקוֹל מַיִם רַבִּים וּכְקוֹל רְעָמִים חֲזָקִים וַיֹּאמְרוּ הַלֲלוּיָהּ כִּי־מָלַךְ אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה צְבָאוֹת׃ 7 נִשְׂמְחָה וְנָגִילָה וְנִתְּנָה לוֹ הַכָּבוֹד כִּי בָאָה חֲתֻנַּת הַשֶׂה וְאִשְׁתּוֹ הִתְקַדָּשָׁה׃ 8 וַיִּנָּתֶן לָהּ לִלְבֹּשׁ בּוּץ טָהוֹר וָצַח כִּי הַבּוּץ הוּא צִדְקוֹת הַקְּדֹשִׁים׃ 9 וַיֹּאמֶר אֵלַי כְּתֹב אַשְׁרֵי הַקְּרוּאִים אֶל־מִשְׁתֵּה חֲתֻנַּת הַשֶׂה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֱמֶת הֵם דִּבְרֵי אֱלֹהִים׃ 10 וָאֶפֹּל לְרַגְלָיו לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ וַיֹּאמֶר אֵלַי רְאֵה אַל־תַּעֲשֶׂה־זֹּאת עֶבֶד אֲנִי כָּמוֹךָ וְחָבֵר לְּךָ וּלְאַחֶיךָ אֲשֶׁר עֵדוּת יֵשׁוּעַ בְּפִיהֶם הִשְׁתַּחֲוֵה לֵאלֹהִים כִּי עֵדוּת יֵשׁוּעַ הִיא רוּחַ הַנְּבוּאָה׃

תרגום חדש:

אַחֲרֵי כֵן שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב בַּשָּׁמַיִם אוֹמֵר:
“הַלְלוּיָהּ! הַיְשׁוּעָה וְהַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לֵאלֹהֵינוּ,

2 כִּי אֱמֶת וְצֶדֶק מִשְׁפָּטָיו;
כִּי שָׁפַט אֶת הַזּוֹנָה הַגְּדוֹלָה
אֲשֶׁר הִשְׁחִיתָה אֶת הָאָרֶץ בְּתַזְנוּתָהּ,
וְנָקַם אֶת דַּם עֲבָדָיו מִיָּדָהּ.”

3 וְשֵׁנִית אָמְרוּ:
“הַלְלוּיָהּ! עֲשָׁנָהּ עוֹלֶה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!”

4 וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת נָפְלוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא בְּאָמְרָם:
“אָמֵן, הַלְלוּיָהּ!”

5 יָצָא קוֹל מִן הַכִּסֵּא – אוֹמֵר:
“הַלְלוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ כָּל עֲבָדָיו – הַיְרֵאִים אוֹתוֹ,
הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים!”

6 וְשָׁמַעְתִּי קוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב וּכְקוֹל מַיִם רַבִּים וּכְקוֹל רְעָמִים חֲזָקִים – אוֹמֵר:
“הַלְלוּיָהּ כִּי מָלַךְ יהוה אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת.

7 נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה וְנִתֵּן לוֹ כָּבוֹד,
כִּי בָּאָה חֲתֻנַּת הַשֶֹה וְאִשְׁתּוֹ הֵכִינָה עַצְמָהּ;

8 וְנִתַּן לָהּ לִלְבֹּשׁ בּוּץ טָהוֹר וְצַח,
כִּי הַבּוּץ הוּא צִדְקוֹת הַקְּדוֹשִׁים.”

9 אָמַר אֵלַי: “כְּתֹב: ‘אַשְׁרֵי הַקְּרוּאִים אֶל מִשְׁתֵּה חֲתֻנַּת הַשֶֹה.'” הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “אֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁל אֱלֹהִים.”

10 נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, אַךְ הוּא אָמַר אֵלַי: “רְאֵה, אַל נָא. עֶבֶד־חָבֵר אֲנִי לְךָ וּלְאַחֶיךָ אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם עֵדוּת יֵשׁוּעַ. לֵאלֹהִים תִּשְׁתַּחֲוֶה! הֵן עֵדוּת יֵשׁוּעַ הִיא רוּחַ הַנְּבוּאָה.”