קהלת פרק ז 26-29 – פרשנות לספר קהלת

קהלת פרק ז 26-29 – פרשנות לספר קהלת

²⁶ וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ׃ ²⁷ רְאֵה זֶה מָצָאתִי, אָמְרָה קֹהֶלֶת; אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן׃ ²⁸ אֲשֶׁר עוֹד־בִּקְשָׁה נַפְשִׁי וְלֹא מָצָאתִי; אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, וְאִשָּׁה בְכָל־אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי׃ ²⁹ לְבַד רְאֵה־זֶה מָצָאתִי, אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים׃

7:26 And I find more bitter than death the woman, whose heart is snares and nets, and her hands as bands: whoso pleaseth God shall escape from her; but the sinner shall be taken by her.

7:27 Behold, this have I found, saith the preacher, counting one by one, to find out the account: 7:28 Which yet my soul seeketh, but I find not: one man among a thousand have I found; but a woman among all those have I not found.

7:29 Lo, this only have I found, that God hath made man upright; but they have sought out many inventions.