האגרת אל הגלטים פרק ד 1-11 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

האגרת אל הגלטים פרק ד 1-11 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

דייליטש:

 וַאֲנִי אֹמֵר הַיּוֹרֵשׁ כָּל־זְמַן שֶׁהוּא קָטֹן אַף עַל־פִּי שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל אֵין בֵּינוֹ לְעֶבֶד דָּבָר׃ 2 כִּי אִם תַּחַת יַד אֹמְנִים הוּא וְתַחַת פְּקִידֵי הַבָּיִת עַד לַמּוֹעֵד הַמְיֻעָד לוֹ מֵאֵת אָבִיו׃ 3 וְכֵן־אֲנָחְנוּ בְּעוֹדֵנוּ קְטַנִּים הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְתִקּוּנֵי הָעוֹלָם׃ 4 וּבִמְלֹאת הַיָּמִים שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹ יְלוּד אִשָּׁה וְנָתוּן תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה׃ 5 לִפְדּוֹת אֵת אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה לְמַעַן נְקַבֵּל מִשְׁפַּט הַבָּנִים׃ 6 וְיַעַן כִּי־בָנִים אַתֶּם שָׁלַח הָאֱלֹהִים בִּלְבַבְכֶם אֶת־רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵא אַבָּא אָבִינוּ׃ 7 לָכֵן אֵינְךָ עוֹד עֶבֶד כִּי אִם־בֵּן וְאִם־בֵּן אַתָּה הִנְּךָ גַם־יוֹרֵשׁ נַחֲלַת הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ׃ 8 הֵן לְפָנִים בְּאֵין־דַּעַת אֱלֹהִים עֲבַדְתֶּם אֵת אֲשֶׁר בְּעַצְמוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים׃ 9 וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־יְדַעְתֶּם אֶת־הָאֱלֹהִים וְיוֹתֵר שֶׁנּוֹדַעְתֶּם לֵאלֹהִים אֵיךְ תָּשׁוּבוּ אֶל־הַתִּיקּוּנִים הָרָפִים וְהַדַּלִּים הָהֵם אֲשֶׁר תִּרְצוּ לְהִכָּנֵעַ לָהֶם כְּבַתְּחִלָּה׃ 10 יָמִים אַתֶּם שֹׁמְרִים וָחֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים וְשָׁנִים׃ 11 מִתְיָרֵא אֲנִי פֶּן־יָגַעְתִּי בָכֶם לָרִיק׃

תרגום חדש:

הֲרֵינִי אוֹמֵר זֹאת: כָּל עוֹד הַיּוֹרֵשׁ קַטִּין אֵין הוּא שׁוֹנֶה מֵעֶבֶד, אַף כִּי הוּא אֲדוֹן כָּל הַנַּחֲלָה. 2 וְאוּלָם הוּא נָתוּן לְמָרוּת שֶׁל אֶפִּטְרוֹפְּסִים וַאֲנָשִׁים הַמֻּפְקָדִים עַל הַבַּיִת עַד לַמּוֹעֵד שֶׁקָּבַע אָבִיו. 3 כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ, בְּעֵת הֱיוֹתֵנוּ קַטִּינִים – הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסוֹדוֹת הָעוֹלָם. 4 אֲבָל כַּאֲשֶׁר מָלְאָה הָעֵת שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ, יְלוּד אִשָּׁה וְכָפוּף לַתּוֹרָה, 5 לִפְדוֹת אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁנְּקַבֵּל אֶת מַעֲמַד הַבָּנִים. 6 וְכֵיוָן שֶׁאַתֶּם בָּנִים, אֱלֹהִים נָתַן בִּלְבַבְכֶם אֶת רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵאת “אַבָּא, אָבִינוּ”. 7 לְפִיכָך אֵינְךָ עֶבֶד עוֹד, כִּי אִם בֵּן; וְאִם בֵּן, אֲזַי גַּם יוֹרֵשׁ מִטַּעַם אֱלֹהִים. 8 בֶּעָבָר, בְּעֵת שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם אֶת אֱלֹהִים, עֲבַדְתֶּם אֶת מִי שֶׁבְּמַהוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים. 9 אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים – אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק, כְּשֶׁאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶתְכֶם – כֵּיצַד זֶה חוֹזְרִים אַתֶּם לַיְסוֹדוֹת הַחַלָּשִׁים וְהָעֲלוּבִים שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם לְעָבְדָם מֵחָדָשׁ? 10 הִנֵּה אַתֶּם מְכַבְּדִים יָמִים וָחֳדָשִׁים; מוֹעֲדִים וְשָׁנִים. 11 חוֹשְׁשַׁנִי כִּי לַשָּׁוְא עָמַלְתִּי בָּכֶם.