ביאתו השניה של המשיח

ביאתו השניה של המשיח

“משא דבר ה’ על ישראל. נאום ה’ נוטה שמיים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו. הנה אנוכי שם את ירושלים סף רעל לכל העמים סביב, וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלים. והיה ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים. כל עומסיה שרוט ישרטו, ונאספו עליה כל גויי הארץ.”

“והיה ביום ההוא, אבקש להשמיד את כל הגויים הבאים על ירושלים. ושפכתי על בית דוד ועל יושב ירושלים, רוח חן ותחנונים, והביטו אלי את אשר דקרו. וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור.”

זכריה יב’ 1-10,9,3.

בעתיד כל הגויים יעלו על ירושלים למלחמה עליה. זה אומר שעם ישראל צריך להיות בארץ בתקופה זו. לפני כ100 שנה נבואה זו לא יכלה להתקיים וכעת היא יכולה כאשר עם ישראל שב לארצו. בזמן שבו עם ישראל יהיה בצרה גדולה מצד כל העמים, ה’ ישמיד את כל העמים מסביב לירושלים, ואז העם יביט אליו. אך רשום שהם יביטו אליו את אשר דקרו, כלומר הם יביטו אל זה שהם דקרו אותו. את מי הם דקרו? התשובה היא אחת ויחידה: הם דקרו את ישוע. נבואה זו מלמדת אותנו שני דברים חשובים:

1.     ישוע יהיה זה שיבוא להציל את עם ישראל כאשר כל העמים יעלו על ירושלים.

2.     ישוע הוא אלוהים שנגלה בבשר, כלומר בדמות אדם.

ההתגשמות:

“הנה הוא בא עם העננים. כל עין תראה אותו, גם אלה שדקרוהו, ויספדו עליו כל משפחות הארץ. כן אמן.”

ההתגלות א’ 7.

בעתיד הכל יראו שישוע הוא המשיח גואל העולם.

 

חזרה