האגרת אל הגלטים פרק ב 1-10 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

האגרת אל הגלטים פרק ב 1-10 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

דייליטש:

 אַחֲרֵי־כֵן מִקֵּץ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שַׁבְתִּי וְעָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם עִם בַּר־נַבָּא וָאֶקַּח אִתִּי גַּם אֶת־טִיטוֹס׃ 2 וָאַעַל שָׁמָּה עַל־פִּי מַחֲזֶה וְאֶת־הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר־קָרָאתִי בַגּוֹיִם שַׂמְתִּי לִפְנֵיהֶם וְשַׂמְתִּיהָ לִפְנֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם פֶּן־תִּהְיֶה לָרִיק מְרוּצָתִי אֲשֶׁר אָרוּץ וַאֲשֶׁר־רָצְתִּי׃ 3 אֲבָל גַּם־טִיטוֹס אֲשֶׁר אִתִּי אַף כִּי־יְוָנִי הוּא לֹא הֻצְרַךְ לְהִמּוֹל׃ 4 מִפְּנֵי אֲחֵי הַשֶּׁקֶר הַמִּתְגַּנְּבִים בְּתוֹכֵנוּ אֲשֶׁר בָּאוּ לְרַגֵּל אֶת־חֵרוּתֵנוּ אֲשֶׁר־לָנוּ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן הַעֲבִידֵנוּ׃ 5 וַאֲנַחְנוּ לֹא־סַרְנוּ לְמִשְׁמַעְתָּם אַף־לֹא שָׁעָה אַחַת לְמַעַן אֲשֶׁר תַּעֲמֹד בְּקִרְבְּכֶם אֲמִתַּת הַבְּשׂוֹרָה׃ 6 וְהַנֶּחֱשָׁבִים לִהְיוֹת מָה הָיוּ מַה־שֶּׁהָיוּ אֵינִי חוֹשֵׁשׁ לָהֶם כִּי הָאֱלֹהִים לֹא יִשָׂא פְּנֵי־אִישׁ הֵן לִי לֹא־הוֹסִיפוּ הַחֲשׁוּבִים כָּל־דָּבָר׃ 7 וַתְּהִי לְהֶפֶךְ בִּרְאוֹתָם כִּי־הָפְקַדְתִּי אֲנִי עַל־בְּשׂוֹרַת הָעֲרֵלִים כַּאֲשֶׁר הָפְקַד כֵּיפָא עַל בְּשׂוֹרַת הַמּוּלִים׃ 8 כִּי־הַמֵּעִיר כֵּיפָא לְשָׁלְחוֹ אֶל־הַמּוּלִים הוּא־הֱעִירַנִי גַם־אֹתִי לְשָׁלְחֵנִי אֶל־הַגּוֹיִם׃ 9 וְכַאֲשֶׁר הִכִּירוּ יַעֲקֹב וְכֵיפָא וְיוֹחָנָן הַנֶּחֱשָׁבִים כְּעַמּוּדִים אֶת־הַחֶסֶד הַנִתָּן לִי נָתְנוּ לִי וּלְבַר־נַבָּא אֶת־יַד יְמִינָם וַנֵּאוֹת כִּי־נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ אֶל־הַגּוֹיִם וְהֵמָּה אֶל־הַמּוּלִים׃ 10 רַק אִם־נִזְכֹּר אֶת־הָאֶבְיוֹנִים וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי לַעֲשׂוֹת׃ 

תרגום חדש:

אַחֲרֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים עָלִיתִי שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם בַּר־נַבָּא, וְגַם אֶת טִיטוֹס לָקַחְתִּי אִתִּי. 2 עָלִיתִי לְשָׁם עַל־פִּי הִתְגַּלּוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי, וְהִצַּגְתִּי לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁאֲנִי מְבַשֵֹר בַּגּוֹיִם; הִצַּגְתִּיהָ לִפְנֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם בִּפְגִישָׁה מְיֻחֶדֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא יִהְיֶה הַמֵּרוֹץ אֲשֶׁר רַצְתִּי וְעוֹדֶנִּי רָץ. 3 אֲפִלּוּ טִיטוֹס שֶׁהָיָה אִתִּי, עַל אַף הֱיוֹתוֹ יְוָנִי, לֹא הֻכְרַח לְהִמּוֹל 4 בִּגְלַל אוֹתָם אֲחֵי שֶׁקֶר שֶׁהִסְתַּנְּנוּ בַּחֲשַׁאי כְּדֵי לִבְלֹשׁ אַחַר הַחֵרוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כָּל כַּוָּנָתָם הָיְתָה לְשַׁעְבֵּד אוֹתָנוּ, 5 אַךְ לֹא נִכְנַעְנוּ לָהֶם אַף לְרֶגַע, וְזֹאת לְמַעַן תַּעֲמֹד בְּקִרְבְּכֶם אֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה.

6 בְּרַם – הָאֲנָשִׁים הַנֶּחְשָׁבִים לַחֲשׁוּבִים – בְּעֵינַי לֹא קוֹבֵעַ מֶה הָיָה מַעֲמָדָם אָז, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נוֹשֵׂא פְּנֵי אִישׁ – לֹא הוֹסִיפוּ לִי דָּבָר. 7 אַדְּרַבָּא, הֵם הִכִּירוּ שֶׁבְּיָדִי הֻפְקְדָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר לָעֲרֵלִים כְּשֵׁם שֶׁבִּידֵי פֶּטְרוֹס הֻפְקְדָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר לַנִּמּוֹלִים. 8 הֲרֵי מִי שֶׁעוֹרֵר אֶת פֶּטְרוֹס לִשְׁלִיחוּת אֶל הַנִּמּוֹלִים עוֹרֵר גַּם אוֹתִי אֶל הַגּוֹיִם. 9 וְכַאֲשֶׁר יַעֲקֹב, כֵּיפָא וְיוֹחָנָן, הַנֶּחְשָׁבִים לְעַמּוּדֵי תָּוֶךְ, הִכִּירוּ בַּחֶסֶד שֶׁנִּתָּן לִי, הֵם הוֹשִׁיטוּ לִי וּלְבַר־נַבָּא אֶת יַד יְמִינָם לְאוֹת שִׁתּוּף – שֶׁאָנוּ נֵלֵךְ לַגּוֹיִם וְהֵם לַנִּמּוֹלִים, 10 וּבִלְבַד שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הָעֲנִיִּים. וְאָכֵן אֶת זֹאת שָׁקַדְתִּי לַעֲשׂוֹת.