האם יהיה בסדר מצדי לדחות כל החלטה בקשר לישועה עד שאהיה קרוב ליום מותי?

האם יהיה בסדר מצדי לדחות כל החלטה בקשר לישועה עד שאהיה קרוב ליום מותי?

ארבעה פסוקים עונים על כך:

1.         אל תתהלל ביום המחר, כי לא תדע מה ילד יום”.משלי כז’ 1.

2.         איש תוכחות מקשה ערף, פתע ישבר ואין מרפא. משלי כט’ 1.

3.         וזכור את בוראיך, בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה,

            והגיעו שנים אשר תאמר אין לי חפץ בהם. קהלת יב’ 1.

4.         …הנה עתה עת רצון, הנה  עתה יום ישועה. שנייה אל הקורינתיים ו’2ב.