דף הבית / יסודות המשיחיות / הבנת האדם – דיון רביעי

הבנת האדם – דיון רביעי

הבנת האדם – דיון רביעי

“מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו?” שואל המשורר בתהילים (תהלים ח’ 5).
גופנו מעפר בא ואל עפר ישוב (בראשית ג’ 19). מה אנו? במה חשיבותינו? מהי מטרת חיינו? התשובות לשאלות אלה ישנו את השקפת החיים שלנו וכן את הדרך בה אנו חיים.

מוצא האדם
ישנם רבים הטוענים כי האדם הינו אחד מצורות החיים הרבות שקיומן ביקום החל במקרה. הם רואים בו חיה בעלת רמת התפתחות גבוהה יותר, “הישג אבולוציוני”, אשר ימיו חולפים, והנם חסרי משמעות. אנשים הגיבו לתאוריה זו בכך שחיו באמת כמו חיות, כשהם שולחים ידיים חמדניות לכל תענוג הנראה לעיניהם, תוך ציפיה מיואשת לסוף החיים ותחילת הריקנות.
אחרים רואים בחיים מעין גלגל קוסמי מיסטי, שלעולם מסתובב. לדבריהם החיים תמיד היו קיימים בצורה כלשהיא. האדם מופיע, מת ונעלם לתוך ריקנות כלשהיא, שם הוא עובר “גלגול נשמות”, מקבל צורה חדשה ושוב מופיע. אין הסבר למוצאו, אין הכוונה ואין אל אישי.

השוה את שתי האמונות המפורטות להלן. איזו מהן נכונה יותר ?

אמונה בבריאה באופן מקרי

1.בתחילה לא היה כלום, חומר ואנרגיה הופיעו “פתאום, ויצרו מערכות כוכבים שלמות באופן מקרי

2. החיים החלו בעצמם, באופן ספונטני במערכות שונות ביקום, חיים אלה התפתחו מצורות חיים פשוטות למוכבות יותר, ללא שום הכוונה. לא היו מאחורי התפתחות זו כל ידע או תכנון.

3. האדם התפתח מאב קדמון הדומה לקוף. הוא חיה ללא כל זיקה רוחנית, תאונה ביולוגית ביקום ללא מטרה וללא עתיד.

אמונה בבורא עליון
1. אלוהים ברא את היקום, ובו את כדור הארץ, האדם, החיה, שוכני המים, העופות ויצורים אחרים (בראשית א’1-ב’25; יוחנן א’ 3, אל קולוסים א’ 16; אל העבריים יא’ 3)

2. אלוהים, הכל יודע, הוא המקור המתכנן והמקור לסדר ולחוקי הטבע. הוא מקור החיים. האדם הוא בריאתו המיוחדת אשר נברא בצלמו הרוחני של אלוהים.

3. כל האנושות מקורה מבני אדם שאלוהים ברא כפי שמתואר בבראשית א’, ב’. האדם שונה מהחיה ביכולתו הרוחנית לדעת את אלוהיו ולהשתחוות לו, בהיותו בעל דיבור וכתיבה משוכללות, ולו נפש ורוח שלעולם לא יחדלו להתקיים.

הכתובים אומרים “בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.. ויברא אלוהים את האדם” (בראשית א’ 1,27) “הוא עשנו ולא אנחנו” (תהילים ק’ 3) הוא הכירנו טרם נולדנו (תהילים קלט’ 16-13). מדוע הוא יצר אותנו? למענו, כי הוא רצה בנו (קולוסים א’ 16, התגלות ד’ 11). אנחנו החומר והוא היוצר (רומים ט’ 21-20). מהי מטרתנו כאן? נבראנו על מנת שנביא לו כבוד ותהילה (רומים א’ 21, תהילים פו’ 9,12, מתי ה’ 16). אולם האדם מסרב להשתחוות ולעבוד את בוראו (רומיים א’ 25), ובוחר לחיות עבור עצמו.

טבע האדם
האדם נברא בצלמו ודמותו של אלוהים (בראשית א’ 26, ה’ 1, ט’ 6), מקור המילים הוא: “צל” או “דמיון”. מכיוון ואלוהים הוא רוח הרי שהדמיון אינו פיזי, כי אם רוחני (אל האפסיים ד’ 24, קולוסים ג’ 10). בזה יחודו של האדם. לאדם קיום פיזי הנקרא גוף אשר בתיפקודו הוא דומה לגופם של יצורים אחרים. אולם הגוף הוא “אוהל” או “משכן” אשר בו האדם חי (השניה אל הקורינתים ה’ 1-4, השניה לפטרוס א’ 13-14). צדדים אחרים לקיומו הם הנפשי והרוחני, אשר יחד עם הפיזי יוצרים את קיומו התלת מימדי (הראשונה אל התסלוניקים ה’ 23). הבדלה בין הנפש לרוח, קשה היא (אל העברים ד’ 12). הגוף זקוק לקשר תחושתי עם סביבתו ולפיכך הוא נקרא: “הבסיס למודעות העולם”. הנפש מרכזת בתוכה רגשות, מחשבות והחלטות (תהלים יג’ 3, מב’ 5). היא “הבסיס למודעות האני”. הרוח מאפשרת לנו לדעת את אלוהים ולהכיר בדברים רוחניים, לכן היא “הבסיס למודעות האלוהים” (אל הרומים ח’ 16). גם אדם אשר אינו מכיר באלוהיו, בעל רוח הוא (אגרת יעקב ב’ 26).

ישותו הפנימית של האדם נקראת לעתים “הלב” (דברים כט’ 3, תהלים מ’ 9, 11, 13 משלי יד’ 13, ישעיה מד’ 18). מאויים, השקפות וגישות, מקורם שם. המצפון מוסבר כרגישות לטוב ולרע (אל הרומים ב’ 15, אל העברים ה’ 14). הוא מדבר אל רגש החובה או האחריות שבנו, וכן אל רגש המוסר שלנו. לעיתים נאמר “תן למצפונך להדריך אותך”. כמובן רצוי שלא לנהוג כנגד המצפון אף אם הוא חלש, או רגיש יתר על המידה (הראשונה אל הקורינתים ח’ 10). אולם, המצפון יכול להיות טוב (מעשי השליחים כג’ 1, הראשונה אל טימותיאוס א’ 19,5, אל העברים יג’ 18). או רע (הראשונה אל טימותיאוס ד’ 2, אל העברים י’ 22). הוא עשוי להיות טהור (הראשונה אל טימותיאוס ג’ 9, השנייה אל טימותיאוס א’ 3). או טמא (טיטוס א’ 15). על המצפון להיות נקי (מעשי השליחים כד’ 16).

בחירת האדם
הצורך להחליט בנושא כלשהוא, להפיל גורל, בעיקר בנושא מוסרי או רוחני, הוא החובה הרצינית ביותר המוטלת על מצפונו של האדם. להחלטה ישנה השפעה ישירה על יעודנו הנצחי. אלוהים נתן לאדם את אפשרות הבחירה, ואפשרות זו היא הבסיס למשפט צדק (דברים ל’ 19,15, יהושוע כד’ 15, התגלות כ’ 13,12). האדם נהנה להחליט אך אינו אוהב לשאת בתוצאות כשההחלטה אינה טובה. הוא מאשים את אלוהים, את הוריו, את החברה, את המוסדות השונים ואת הנסיבות על מנת להעביר מעליו את האחריות, תוך כדי שהוא ממשיך להכריע הכרעות גרועות. ישנן מערכות דתיות המלמדות כי האדם הינו רובוט מוסרי אשר תוכנן בידי אלוהים, המחליט לגבי הכל ואינו משאיר בידי הרובוט שום חופש בחירה. ללמוד זה אין שום ביסוס. אלוהים מבקש מהאדם לבחור ואומר לו כי אם יפנה מעליו אין לו במה להצטדק (אל הרומים א’ 20).

נפילתו של האדם
אנשי מחשבה מודעים כבר אלפי שנים, לעובדה, כי דבר מה אינו כשורה עם האדם. אפילו סוגים שונים של חיות מצליחות לחיות בשתוף והרמוניה בין בני מינם. מדוע האדם הורג, שונא, נוהג באכזריות, נותן לאחרים לרעוב ולמות? מדוע מוצאים אנו אנוכיות והתנהגות בלתי מוסרית גם בילדים צעירים ביותר, מבלי שילמדו אותם דברים אלו? מדוע חייבים אנו ללמד ילדים להיות טובים, אך אין אנו צריכים ללמדם כיצד להיות רעים? תאוריות שונות לגבי הסביבה, התנהגות ההורים, כוחות פסיכולוגיים, מערכות פוליטיות וחברתיות, ניתנו על מנת להסביר את התופעות, אולם, אף לא תאוריה אחת מכל אלה, הוכיחה עצמה או נחלה הצלחה בשינוי טבע האדם. הכתובים אומרים לנו כיצד השתבשו הדברים. בני האנוש הראשונים שחיו, שכנו בסביבה אידיאלית, אך בחרו שלא לציית לאלוהים (בראשית ג’). בנקודה זו חדר החטא לעולם (אל הרומים ה’ 12-19), ועימו תוצאות גורליות. נגזר הדין על האדם האשם (בראשית ג’ 16-24). הוא איבד את סביבתו האידיאלית , ומוות, חיים קשים וכאב הפכו מנת חלקו עד היום הזה. השתלשלות זו נקראת “נפילת האדם”. תוצאות הנפילה מפורטות בבראשית ו’ 5, ח’ 21, תהלים יב’ 3-1, אל הרומים ג’ 23-10 ובמקומות אחרים. ההשפעות נראות לעין גם היום, בטבע האדם. החטא ערפל את תבונתו הרוחנית (אל האפסיים ד’ 18, הראשונה אל הקורינתים ב’ 14), נטע בו לב מלא מרמה (ירמיהו יז’ 9) וטימא את בשרו ורוחו (אל האפסיים ב’ 3). הכתובים מייחסים לכל המאבקים האנושיים, הכאב, הצער והרשע מקור אחד – החטא, שהוא הבונה את טבעו של האדם. הכתובים גם מספרים כי החטא השפיע לרעה על הבריאה כולה, מקוצים ודרדרים בבריאה הבוטנית ועד לאלימות בממלכת החיות.

אחריותו של האדם
האדם הוא בעל אחריות בפני אלוהים אוהב שאיכפת לו. אלוהים רואה באדם ישות בעלת ערך גבוה מאוד (מתי י’ 31). בעל ערך גבוה מספיק עבור הקורבן הגדול ביותר (יוחנן ג’ 16). הדאגה האוהבת הזו ניכרת בתגובתו של ישוע אשר בכה על עיר שדחתה אותו (לוקס יג’ 34).
האדם איננו עצמאי ובעל שליטה עצמית (אוטונומי). על אף שלעיתים הוא מתנהג כך. הוא נוצר בידי הבורא אשר בו הוא עדיין תלוי ולו רק בנשימת אפו (ישעיה מב’ 5). על האדם להתייצב יום אחד לפני בוראו ולתת את הדין על מעשיו (אל הרומים יד’ 12, אל העברים ט’ 27). שתי האפשרויות ניתנות ע”י יוחנן. האחת ביוחנן ג’ 36 והשנייה באגרת הראשונה ליוחנן ה’ 12. על האדם לבחור.

הבנת האדם שעור מס’ 4

חשוב שנבין מה טבענו, מאין באנו, מדוע אנו קימים ומה הגורם לכל בעיתינו.

1.מוצא האדם הוא: (בחר אפשרות אחת).
דרך אבולוציה מבעלי -חיים נחותים יותר.
בדרך מסתורית שאיננו מבינים אותה.
III.מיד הבורא – אלוהים.
IV.כחלק ממעגל הקיום שאין לו התחלה.

2.אנו חיים: (בחר אחת)
על מנת להגשים את יעודנו האישי.
על מנת לפתח את הפוטנציאל האישי שלנו.
III.על מנת להנות מן החיים כמה שאפשר.
IV.על מנת לפאר את אלוהים.

3.מהי הפונקציה או הפעולה באדם, ברשומים מטה:

הגוף:

הנפש:

III.הרוח:

4.כיצד מבין אתה את הביטוי “בצלמו” כפי שהוא מופיע בבראשית א’ 26, ה’ 1 ? באיזה אופן אנו ברואים בצלמו?

5.איזו הוכחה מוצא אתה בעולמינו התומכת בלימוד הכתובים, הטוען כי האדם חוטא הוא מטבעו ובבחירתו?

6.חופש הבחירה של האדם:

הינו אשליה בלבד מכיוון שרצון אלוהים הוא הקובע.

מוגבל כל-כך שלמעשה אין הוא אחראי.

III.נותן לאדם אפשרות לאהוב ולציית לאלוהים.

IV.הינו בלתי-אפשרי בגלל נסיבות מקשות.

7.כתוב במלים שלך תהלים קל”ט 16-14

8.כיצד מוכיחים הפסוקים הבאים את חופש הבחירה של האדם, ושחופש זה הוא הבסיס לשפיטת הצדק (דברים ל’ 15,19; יהושוע כ”ד 15 ; התגלות כ’ 13-12)?

9.מה דעתך? תאר בקצור כיצד ובמה רואה אתה את אחריותך כלפי אלוהים? כיצד יכול אלוהים להפיק הנאה וכבוד מחייך?

10.מה דעתם של האחרים? צור קשר עם לפחות שלושה אנשים ושאל אותם את השאלות הבאות: (אולי תרצה לומר משהו כמו): ” אני מעורב בקבוצת לימוד הכתובים ב:(שם העיר). התוכל/י לעזור לי בכך שתאמר/י לי מה דעתך בקשר לשלוש שאלות חשובות ?

מניין בא האדם?
לשם איזו מטרה קיים האדם?
III.מהי, לדעתך המטרה מספר אחד בחיים שלך?

תודה רבה לך על עזרתך, האם אתה מעוניין שאשלח לך העתק של תוצאות הדיון? תודה לך ” רשום את שמם ואת כתובתם על כרטיס. רשום את תשובותיהם מאחורי הכרטיס וציין אם הם מעונינים לקבל את תוצאות הדיון. הבא עמך את הכרטיסים לשעור הבא. תוצאות הדיון ישלחו ע”י מנחה השיעורים לאנשים המעונינים בתוצאות הדיון.

 

“דברך אמת” – דיון ראשון
מיהו אלוהים – דיון שני
דמותו של אלוהים – דיון שלישי
הבנת האדם – דיון רביעי
בעית החטא – דיון חמישי
הרהורים לגבי הנצח – דיון שישי
ישוע המשיח-מתת אל דיון שביעי
משמעות הצלב – דיון שמיני
הלידה החדשה – דיון תשיעי
ישועה ע”י חסד דיון עשירי

 

 

אמונה בישוע המשיח – דיון אחד עשר
הבטחון שבישועה – דיון שנים עשר
לחיות חיים חדשים – דיון שלושה עשר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ראה גם

דמותו של אלוהים – דיון שלישי

דמותו של אלוהים – דיון שלישי “ואל מי תדמיון אל, ומה דמות תערכו לו (ישעיה …

כתיבת תגובה