הרהורים לגבי הנצח – דיון שישי

הרהורים לגבי הנצח – דיון שישי

“וגבר ימות ויחלש, ויגוע אדם, ואיו”? (איוב יד’ 10). אנשים רבים, הרואים מסביבם זרם בלתי פוסק של לוויות וימי-אבל, מבינים כי קצרה עתם על האדמה. הם גם תוהים האם יש תקווה כלשהי שימשיכו לחיות מעבר לתקופת חייהם פה, על פני האדמה. ישנם אחרים המתעלמים מהמוות וחיים כאילו הוא אף פעם לא יגיע. כמובן, להתעלם מדבר מה לא ישנה את המציאות, אך עוזר לשכך את הכאב שבמחשבה על המוות. רוב רובם של האנשים, בשלב זה, או אחר, שואלים עצמם “מה קורה לאחר המוות?” התיאוריות השונות ניתנות לחלוקה הבאה:

1.חוסר-קיום. אנו מפסיקים להתקיים. “כשמתים, אז זהו, מתים”.

2.גלגול נשמות. חוזרים לאדמה בצורת חיים אחרת, או בגוף חדש. לשם כך דרוש כח על-טבעי כלשהו.

3.קשר רוחני. המתים חיים בעולם רוחני מסתורי אך שומרים על קשר עם אלו החיים עדיין על האדמה.

4.מסתורין. מצבנו שלאחר המוות, אינו ניתן לתפיסה ע”י המח האנושי, אין הדבר ברור, האם ישנם חיים שלאחר המוות, או לא. עלינו לחכות ולראות, ולבטוח בגורל או בחיינו הטובים, אם קימים חיים אחרי המוות.

אף אחת מהתאוריות הנ”ל אינה יכולה להתשלב בתוראת הכתובים.הכתובים מלמדים כי אלו המתים הנם בהכרה מלאה, באחד משני המקומות:

1. במחיצת אלוהים (שנייה אל הקורינתיים ה’ 8). בברכת-נצח (ההתגלות יד’ 13)

2. מנותקים מאלוהים במקום בו הסבל נצחי (ההתגלות כ’ 15,10).

התחייה מן המתים
“התחייה” הינה “קימה לחיים”. האדון ישוע ענה לאלו אשר טענו שאין תחיית-המתים, בכך ששם יהוה היה מצורף לשמם של רבים אשר מתו כבר “והאלוהים לא אלוהי המתים, כי אם אלוהי החיים” (לוקס כ’ 38-37 (. הבשורה של תחית המתים היתה מיסודות הבשורה של השליחים (מעשי-השליחים א’ 22; ד’ 2; יז’ 18; כג’ 6). השליח פולוס כתב שהיו למעלה מ-500 עדים לתקומתו מן המתים של ישוע המשיח (ראשונה לקורינתיים טו’ 8-4), ואם אין מדובר באמת, הרי שאמונתם לשווא היא (טו’ 17-12). האמת המדהימה בכתובים היא שישנן שתי תקומות מן המתים, המובדלות זו מזו בזהירות רבה.
“ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם” (דניאל יב’ 2).

“שכל שוכני קבר ישמעו את קולו ויצאו עושי הטוב לתקומה של חיים, ועושי הרע לתקומה של משפט” (יוחנן ה’ 29-28).
“תהיה תחייה, הן של הצדיקים, והן של הרשעים..” (מעשי השליחים כד’ 15ב ).
שני קצים שונים יהיו מנת חלקם של הבאים בפני כס-הדין של אלוהים.
משפט עולם הוא אפשרות נוראה אחת (אל העברים ו’ 2, ט’ 27), השנייה – חיי- עולם (יוחנן ג’ 16) ובכך המלטות ממשפט ההרשעה (יוחנן ה’ 24; אל הרומיים ח’ 1).

אורכו של “הנצח”
ישנם המלמדים כי ביטויים כגון “לעד”,”לעולם” “ונצח הנצחים” הנם בעלי גבולות של זמן. היו אלה אשר בדקו במקורות ונסו להוכיח שאכן מדובר בתקופה ארוכה ובלתי נמדדת, אך עם גבולות זמן. אולם, השמוש בביטויים אלה, בכתובים, מראה בבירור כי מדובר במשך זמן שאינו מוגבל, אפילו כאשר כתוב “לדור ודור”. הפסוקים הבאים מבהירים שהמשמעויות של “נצח” ו “לעד” זהות במקומות שונים.

1.ביחס לאלוהים. “אלוהי עולם” (אל הרומיים טז’ 26), “רוח עולמים” (אל העברים ט’14) “כבוד עולמים” (ראשונה לפטרוס ה’ 10), “לו לבדו האלמוות..הכבוד והגבורה לעולמים” (ראשונה אל טימותיאוס ו’ 16), “מלכות עולמים” (שנייה לפטרוס א’ 11).

2.ביחס לעתיד המאמינים. “פדות עולמים” (אל העברים ט’ 12(, “ישועת עולמים” (אל העברים ה’ 9), “חיי עולם” (יוחנן ג’ 16,15,ג’36  ).

3.ביחס לעתיד הלא-מאמינים. “אש עולם” (מתי יח’ 8), “עונש עולם” (מתי כה’ 46) “אבדון עולם” (השנייה לתסלוניקים א’ 9), “אש עולם” (יהודה 7).

אותן השוואות קיימות בביטוי “לעולם ועד” בטוי זה מופיע בהקשר עם אלוהים וכסאו (ההתגלות ד’ 10-9,י’ 6,טו’ 7), ומלכות המאמינים יחד עם משיחם (ההתגלות כב’ 5), וסבל נצחי (ההתגלות יד’ 11,כ’ 10). ישנן מספר מילים שאנו נוהגים להצמיד להם את הפירוש “חדל התקיים” כגון “נחרב” “נאכל” או “נהרס”. אולם, על-פי אגרת אל העברים ב’ 14, הפירוש המדוייק מיוונית אינו “השבית” כי אם “הרס”, אולם אנו יודעים שהשטן לא חדל מלהתקיים באותו רגע (ההתגלות כ’ 10). אנו עלולים “להישמד” איש ביד רעהו, עקב דבורים רעים, אך אין הכוונה שאנו נחדל מלהתקיים (גלטים ה’ 15). גורל הבלתי-מאמינים הוא אבדון-עולם (שנייה אל התסלוניקים א’ 9). העובדה שהאבדון הוא נצחי, מראה כי אין פה סוף לקיום.

סופם של האבודים
1.כפי שתואר ע”י ישוע. האדון ישוע סיפר סיפור על איש עשיר בגיהנום וישנם אלה הקוראים סיפור משל (לוקס טז’ 31-19), על-אף שהכתובים אינם קוראים לו כך. אולם, גם אם משול בסיפור אין הוא מעמעם את האמת הנלמדת בפסקה. האדון התכוון ללמדנו דבר מה בסיפור זה, ומן הראוי שנבחן אותו.

הקיום לא פסק לאחר המוות.
הנפש לא עברה למצב הרדמה או חוסר-הכרה.
לא היתה ישועה כלל אנושית.
לא ניתנה הזדמנות שניה.
לא היה גלגול נשמות או חזרה לארץ.
לא היה קץ לסבל, או אפשרות לשנוי עבור הבלתי מאמין.
VII.לא היה מדובר בסבל לשם טיהור, כי אם עונש נצחי.

2.המשך תוראתו של ישוע. התאור הנורא שיבוא להלן, ניתן ע”י האחד, אשר אהב יותר מכולם, ונתן עצמו קורבן עבור בני-האדם. הוא מתאר בפשטות, את האמת לגבי אלו שעוזבים את עולמנו בעודם מתכחשים ומתנגדים לו.

אש שאינה נכבית (מתי ג’ 12, יח’ 8; מרקוס ט’ 48,44).
II.ענוי נצחי (ההתגלות יד’ 11).
III.חושך החיצון (מתי כב’ 13,כה’ 30).
IV.יללה וחרוק השיניים (מתי יג’ 50,42,כד’ 51; לוקס יג’ 28).
V.אגם האש (ההתגלות כ’ 15).

בקורת על תוראת העונש הנצחי
ישנן מספר הערות ביקורתיות לגבי תוראה בלתי-אהודה זו:

1.אין היא מתאימה לאלוהים אוהב. “..חי אני..אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו, וחיה, שובו! שובו מדרכיכם הרעים! ולמה תמותו?” (יחזקאל ל”ג 11). האדון ישוע הביט בעיר שדחתה אותו וביכה אותה (לוקס יט’ 41). אכן, הוא אל אוהב, אך הוא אינו יכול לטהר את האשמים אשר דוחים את ישועתו. (במדבר יד’ 18).

2.הפנייה לפחד אינה מניע טוב. יכול להיות שזה נכון שאהבת אלוהים או הרצון לקבל את הטוב הם מניעים יותר טובים, אך פחד מתוצאות חמורות הינו מניע ידוע למניעת התנהגות לא נכונה או תאונה בחיי היום יום. האדון ישוע קרא לפחד מאלוהים וממשפטו העתידי (מתי י’יראת ה’ היא ראשית החכמה (משלי ט’ 10) לאורך כל הכתובים האדם נקרא לירוא את ה’ (הראשונה לפטרוס ב’ 17 התגלות יד’ 7, טו’ 4)
3.אין זה הוגן שאלוהים יחמיר כל-כך. אלו, אשר הוצגה בפניהם אפשרות להמלט מעונש, מידי אלוהיהם, האוהב אותם ובחרו להתעלם ממנה, להתנגד לה, ולסרב, אל להם להיות מופתעים כשהזעם האלוהי מכה בהם. “אל תטעו באלוהים אין להתל, כי מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור” (אל הגלטיים ו’ 7). העלבת הסבלנות והאהבה הנצחיים של אלוהים נצחי, סופה בסבל נצחי.

מנת חלקם של הפדויים
גורל הצדיקים שונה בתכלית השנוי מגורל האבודים.”שובע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח” (תהילים טז’ 11). “אשרי המתים, אשר מתים באדון” (ההתגלות יד’ 13). המאמין מביט לעבר “עיר, שיש לה יסודות, שאדריכלה ומקימה הוא אלוהים” (אל העברים יא’ 10). זהו מקום טוב יותר ממה שנוכל אי פעם לחזות או להקים. מיקומו ומנת חלקו הנצחיים, של המאמין מובאים להלן:

1.נצח עם המשיח. “..ואכין לכם מקום, אשוב, ואקח אותכם אלי, למען תהיו גם אתם באשר אני שם” (יוחנן יד’ 3, השווה יז’ 24). להיות ללא הגוף פירושו להיות עם האדון (שנייה אל הקורינתיים ה’ 8).

2.נצח בגוף שונה. כגופו של האדון (אל הפיליפיים ג’ 21). ולכן בלתי נשחק (ראשונה אל הקורינתיים טו’ 44-35). אפשר יהיה לזהותנו, כפי שהאדון ניתן היה לזיהוי (מתי כח’ 9; לוקס כד’ 31, 40-39). השתנות גופם של אלו השייכים למשיח, תתרחש בביאתו השנייה של המשיח (הראשונה אל התסלוניקים ד’ 17-15).

3.מקום של “לא עוד”. לא עוד מוות,עצב,דמעות,כאב וכל הדברים המקשים על חיינו ומעציבים אותנו (ההתגלות כא’ 4(.

4.מקום בעל יופי אינסופי. “..והעיר זהב טהור, כזכוכית טהורה..” (ההתגלות כא’ 21-18). היא מקושטת בכל סוגי האבנים היקרות.

5.מקום בו כל הטמא והבלתי-קדוש לא יכנסו. (ההתגלות כא’ 27).

מקומם של הפדויים נקרא “ירושלים החדשה”. אנו קוראים לה “שמיים”.
היהודי קרא לה “גן-עדן” או “חיק אברהם”, לפני שישוע בא ונצלב. יהא שמה אשר יהיה, היא נושא ציפיתו של כל מאמין. כפי שאומר פולוס “..למות פירושו רווח” (אל הפיליפיים א’ 21). כמה נהדר היה כשהאדון ישוע אמר לפושע על הצלב, לאחר שזה התחרט על מעשיו והאמין באדון “..היום, אתי תהיה בגן-עדן” (לוקס כג’ 43). האם אתה תהיה שם עמו?

 

הרהורים לגבי הנצח שיעור מס’ 6

“המת, האם יחיה שוב?” שאלה זו שנשאלה לפני דורות רבים עדיין בעלת חשיבות רבה היום. מה קורה לאחר המוות?

1.הכתובים מתארים את המתים כבעלי הכרה ומודעות אחד לשני

2.הכתובים מוסיפים, כי כל המתים יקומו לתחייה.

3.כתוב במילים שלך את הפסוקים הבאים: יוחנן ג’ 16

4.מה אורכו של הנצח? האם יכול אתה לחשוב על דוגמא שתתאר נצח?

5.ישוע סיפר על אדם שהגיע לגיהנום (לוקס טז’ 31-19). לפי פסקה זו, איזה מהמשפטים הבאים נכון?

האדם חדל מלהתקיים לאחר מותו.
אדם, כשהוא מת חווה חוסר-הכרה ותרדמה נפשית.
הגיהנום הוא מקום בו ישנו סבל נצחי ומודעות מלאה לכך.
כל בני האדם יוושעו
אם אדם הולך לגיהנום, תנתן לו הזדמנות שנייה.

6.אילו מהבאים אינו תאור של ישוע לגבי הגיהנום?

אש שאינה נכבית
סבל נצחי
חושך החיצון
יללה וחריקת השיניים
מקום טיהור זמני
אגם האש

7.כיצד היית משיב על משפטי הביקורת הבאים?
התוראה לגבי הגיהנום אינה תואמת את התוראה לגבי אהבת אלוהים.

תוראה זו, מטרתה להפחיד.
אין זה הוגן מצד אלוהים להחמיר כל כך.

8.הכתובים מתארים את עתידו של המאמין בגן עדן כ- (בחר אחת מן האפשרויות)

נצח בחברת המשיח.
קיום בגוף שונה.
חופש מכאב וצער.
קיום במקום אליו שום דבר טמא לא נכנס.
כל התשובות נכונות.
תשובות א’ ו-ג’ נכונות.

9.מה דעתך? האם בטוח אתה, כי היה ומתת הלילה, תגיע לגן עדן ? הסבר.

10.מה דעתם של האחרים? צור קשר עם לפחות שלושה אנשים ושאל אותם את השאלות הבאות: (אולי תרצה לומר משהו כמו): ” אני מעורב בקבוצת לימוד הכתובים ב:(שם העיר). התוכל/י לעזור לי בכך שתאמר/י לי מה דעתך בקשר לשלוש שאלות חשובות ?
I.לפי דעתך מה קורה לאדם לאחר מותו?
II.מה אומרים לך הביטויים “גן עדן” ו “גיהנום” ?
III.אם היית יכול לשאול איזו שאלה שתרצה בנוגע לחיים אחרי מוות, ולקבל תשובה מהימנה לחלוטין, מה היית שואל ?

תודה רבה לך על עזרתך, האם אתה מעוניין שאשלח לך העתק של תוצאות הדיון? תודה לך ” רשום את שמם ואת כתובתם על כרטיס. רשום את תשובותיהם מאחורי הכרטיס וציין אם הם מעונינים לקבל את תוצאות הדיון. הבא עמך את הכרטיסים לשעור הבא. תוצאות הדיון ישלחו ע”י מנחה השיעורים לאנשים המעונינים בתוצאות הדיון.

 

“דברך אמת” – דיון ראשון

מיהו אלוהים – דיון שני

דמותו של אלוהים – דיון שלישי

הבנת האדם – דיון רביעי

בעית החטא – דיון חמישי

הרהורים לגבי הנצח – דיון שישי

ישוע המשיח-מתת אל דיון שביעי

משמעות הצלב – דיון שמיני

הלידה החדשה – דיון תשיעי

ישועה ע”י חסד דיון עשירי

 

 

אמונה בישוע המשיח – דיון אחד עשר

הבטחון שבישועה – דיון שנים עשר

לחיות חיים חדשים – דיון שלושה עשר