טוב לסעוד את הלב בחסד – אל העברים יג’ 1-9 “אל-תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בדברים של-מאכל אשר לא הועילו לנהגים בהם”
זה יכול להישמע מצחיק, אבל יש אנשים דתיים אשר מקדישים שעות רבות בשיעורים על מה מותר לאכול, כיצד יש לבשל, היכן מותר לקנות, ממי מותר לקנות, כיצד יש לנטול ידיים לפני ואיזו תפילה יש לומר אחרי הארוחה.
אפילו האדם החילוני שאינו מאמין בישוע היה מתעייף מכל ההתעסקות הזאת בדברי מאכל. יש דתיים אשר טוענים שאם אתה אוכל חזיר אז אתה תתנהג כמו חזיר! והם טוענים שמה שאתה אוכל משפיע עליך באופן רוחני.
האדון ישוע מלמד אותנו שהמזון אינו משפיע על הרוחניות שלנו וכאן באגרת אל העברים אנו לומדים שגם אין תועלת בהתעסקות בדברים הללו.
איזה לימוד עומד מאחורי התורה של דברי המאכל?
ישועה על ידי מעשים. האם אדם נושע על ידי מעשים? אז איזו תועלת יש בהתעסקות בדברי מאכל?
אנו יודעים שהאדם נושע על ידי חסד ולא על ידי מעשים. זה הרבה יותר טוב לתת ללב שלנו לשמוע את תורת החסד. מדוע?
כדי שהלב שלנו לא יתגאה.
כדי שתהיה תקווה בטוחה בלב העקוב שלנו.
כדי שתהיה שמחה בלבנו.
כדי שנהיה בני חורין ולא עבדים.
כדי שניתן את כל הכבוד לאלוהים