לא לשים את אלוהים בקופסא – לקחים מסיפור נעמן המצורע
לא לשים את אלוהים בקופסא – לקחים מסיפור נעמן המצורע
מלכים ב פרק ה
ה וְנַעֲמָן שַׂר־צְבָא מֶלֶךְ־אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים, כִּי־בוֹ נָתַן־יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם; וְהָאִישׁ, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע׃ 2וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים, וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה; וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן׃ 3 וַתֹּאמֶר אֶל־גְּבִרְתָּהּ, אַחֲלֵי אֲדֹנִי, לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ׃ 4 וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו לֵאמֹר; כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל׃ 5 וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־אֲרָם לֶךְ־בֹּא, וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי־כֶסֶף, וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב, וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים׃ 6 וַיָּבֵא הַסֵּפֶר, אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; וְעַתָּה, כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת־נַעֲמָן עַבְדִּי, וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ׃ 7 וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו, וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי־זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי, לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ; כִּי אַךְ־דְּעוּ־נָא וּרְאוּ, כִּי־מִתְאַנֶּה הוּא לִי׃ 8 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ־הָאֱלֹהִים, כִּי־קָרַע מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶת־בְּגָדָיו, וַיִּשְׁלַח אֶל־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ; יָבֹא־נָא אֵלַי, וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל׃ 9 וַיָּבֹא נַעֲמָן בְּסוּסוֹ (בְּסוּסָיו) וּבְרִכְבּוֹ; וַיַּעֲמֹד פֶּתַח־הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע׃ 10 וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר; הָלוֹךְ, וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע־פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר׃
לא לשים את אלוהים בקופסא
11 וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ; וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא, וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהָיו, וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל־הַמָּקוֹם וְאָסַף הַמְּצֹרָע׃ 12 הֲלֹא טוֹב אֲבָנָה (אֲמָנָה) וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק, מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא־אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי; וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה׃ 13 וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, וַיֹּאמְרוּ, אָבִי דָּבָר גָּדוֹל, הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה; וְאַף כִּי־אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר׃ 14 וַיֵּרֶד, וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים, כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ, כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר׃ 15 וַיָּשָׁב אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל־מַחֲנֵהוּ, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל־הָאָרֶץ, כִּי אִם־בְּיִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה קַח־נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ׃ 16 וַיֹּאמֶר חַי־יְהוָה אֲשֶׁר־עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם־אֶקָּח; וַיִּפְצַר־בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן׃ 17 וַיֹּאמֶר נַעֲמָן, וָלֹא יֻתַּן־נָא לְעַבְדְּךָ, מַשָּׂא צֶמֶד־פְּרָדִים אֲדָמָה; כִּי לוֹא־יַעֲשֶׂה עוֹד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי אִם־לַיהוָה׃ 18 לַדָּבָר הַזֶּה, יִסְלַח יְהוָה לְעַבְדֶּךָ; בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית־רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל־יָדִי, וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בֵּית רִמֹּן, בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי בֵּית רִמֹּן, יִסְלַח־נָא (זז) יְהוָה לְעַבְדְּךָ בַּדָּבָר הַזֶּה׃ 19 וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם; וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת־אָרֶץ׃ ס 20 וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי, נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ־הָאֱלֹהִים, הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי, אֶת־נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה, מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר־הֵבִיא; חַי־יְהוָה כִּי־אִם־רַצְתִּי אַחֲרָיו, וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה׃
לא לשים את אלוהים בקופסא
21 וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן; וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו, וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם׃ 22 וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם, אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי־נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים; תְּנָה־נָּא לָהֶם כִּכַּר־כֶּסֶף, וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים׃ 23 וַיֹּאמֶר נַעֲמָן, הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם; וַיִּפְרָץ־בּוֹ, וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים, וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים, וַיִּתֵּן אֶל־שְׁנֵי נְעָרָיו, וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו׃ 24 וַיָּבֹא אֶל־הָעֹפֶל, וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת; וַיְשַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ׃ 25 וְהוּא־בָא וַיַּעֲמֹד אֶל־אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע, מֵאָן (מֵאַיִן) גֵּחֲזִי; וַיֹּאמֶר לֹא־הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה׃ 26 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא־לִבִּי הָלַךְ, כַּאֲשֶׁר הָפַךְ־אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ; הַעֵת לָקַחַת אֶת־הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים, וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת׃ 27 וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק־בְּךָ, וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם; וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג׃