מדוע זה טוב להתמיד להיות בחברת המאמינים – מה”ש ב’ 41-47 “הם היו שוקדים על תורת השליחים, על ההתחברות,”
אל העברים י’ 25 “בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים”
הבוקר הייתי רוצה שנחשוב מדוע זה טוב להתמיד להיות בחברת המאמינים?
ייתכן ויצא לכם לפגוש מאמין או מאמינה אשר טענו שטוב להם לבד. טענו שמספיק שהם קוראים ומתפללים והולכים עם אלוהים. יש כאלה שאפילו טוענים שהחברה של המאמינים אינה תורמת להם.
בדבר אחד הם בהחלט צודקים: אנחנו המאמינים איננו מושלמים בדיוק כמוהם!
אז זה יכול להישמע הגיוני לטעון שעדיף להיות רק עם אלוהים כי הוא מושלם מאשר להיות עם המאמינים אשר אינם מושלמים ויכולים להשפיע עלי לרעה.
עקרון חשוב שלמדתי בחיי האמונה הוא לא להתחכם ולא להתווכח עם דבר אלוהים. אם אלוהים אומר לי שאני חייב להיות בהתחברות קבועה עם מאמינים בקהילה מקומית, עלי לציית לכך בנאמנות. אני למדתי שברכה בחיי האמונה באה בעקבות ציות ונאמנות וראיתי בחיים של אחרים שחוסר ציות אינו מוביל לברכה אלא להסתבכות ולהתרחקות מהאדון.
ממה ההתחברות שומרת עלינו? מחיים ללא עזרה לאחים ולאחיות שלנו, מבדידות, מסטייה מהאמת והיתפסות לרעיונות שונים ומשונים, מחיים ללא אחים ואחיות שמתפללים עבורך, מחיים שבהם אתה מרשה לעצמך לחטוא כי אין מי שיוכיח אותך ויתקן אותך, ממלכודות שונות של השטן ומחיים שבהם אתה צריך ללמוד מה זאת אומרת לסלוח לאח או אחות שפגעו בך וזה שיעור חשוב שכל מאמין צריך ללמוד.
כאשר אנחנו מתמידים להיות בהתחברות עם המאמינים בקהילה בעיקר, אנחנו נמצאים באזור המוגן, הטוב והנכון.