קהילה משיחית בתל אביב-יפו רחוב יפת 42 ת"א-יפו
מה נתנו לאדון ולא מה הוא נתן לנו
השנייה לקורינתים ה 13-15
החיים שלנו צריכים להיות מרוכזים בשרות למען המשיח שמת בעדנו. פולוס אומר כאן באופן ברור שמטרת החיים שלנו היא לחיות למען המשיח ולא למען עצמנו. אם נעצור אדם ברחוב ונשאל אותו “בשביל מי אתה חי?”
כנראה נקבל את התשובה “בשביל עצמי”, יהיו כאלה שיאמרו “בשביל אישתי” או “בשביל הילדים”. המאמין צריך להיות אחד כזה שאם יעצרו אותו ברחוב וישאלו אותו “תגיד, בשביל מי אתה חי?” הוא יענה “אני חי בשביל המשיח ישוע ולא בשביל עצמי”.
לפעמים אנחנו יכולים לחשוב בטעות שמטרת החיים שלנו היא לקבל ברכות מאלוהים והדגש המרכזי של חיינו הוא “מה נקבל מהמשיח?”. זה נכון המשיח מברך אותנו ונותן לנו הרבה דברים שאיננו ראויים להם, אך כעת לאחר שנושענו ובכך בעצם קיבלנו את הכל, שאיפת חיינו אמורה להיות “כיצד אחיה למען המושיע והאדון שלי?”
השליח פולוס היה דוגמה טובה למאמין שהבין שעליו לחיות למען המשיח והוא היה מוכן לתת את חייו למען האדון. השליח פולוס סבל הרבה למען האדון והוא לא קיבל בית, אישה או ילדים. הוא לא קיבל עבודה טובה ומכונית והוא נהנה מחיים נוחים, להפך היו לו חיים קשים מאוד.
השליח פולוס הבין שהוא נמצא כאן בעולם הזה כדי לתת מעצמו למען האדון ולכן הוא גם לא התלונן על חייו הקשים, להפך הוא ידע כיצד להודות לאדון ולהעריך כל ברכה קטנה ככל שתהיה.
לסיכום, המוטו של החיים שלנו צריך להיות: “מה אתן למען האדון?”, ולא “מה האדון ייתן לי?”.
