קהילה משיחית בתל אביב-יפו רחוב יפת 42 ת"א-יפו
מלכים ב’ פרק 6 – שלמה אוסטרובסקי
מלכים ב פרק ו
ו ויאמרו בני-הנביאים אל-אלישע; הנה-נא המקום, אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו: 2 נלכה-נא עד-הירדן, ונקחה משם איש קורה אחת, ונעשה-לנו שם מקום לשבת שם; ויאמר לכו: 3 ויאמר האחד, הואל נא ולך את-עבדיך; ויאמר אני אלך: 4 וילך אתם; ויבאו הירדנה, ויגזרו העצים: 5 ויהי האחד מפיל הקורה, ואת-הברזל נפל אל-המים; ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול: 6 ויאמר איש-האלהים אנה נפל; ויראהו את-המקום, ויקצב-עץ וישלך-שמה, ויצף הברזל: 7 ויאמר הרם לך; וישלח ידו ויקחהו: פ
מלכים ב’ פרק 6
8 ומלך ארם, היה נלחם בישראל; ויועץ אל-עבדיו לאמר, אל-מקום פלני אלמני תחנתי: 9 וישלח איש האלהים, אל-מלך ישראל לאמר, השמר מעבר המקום הזה; כי-שם ארם נחתים: 10 וישלח מלך ישראל, אל-המקום אשר אמר-לו איש-האלהים והזהירה (והזהירו) ונשמר שם; לא אחת ולא שתים: 11 ויסער לב מלך-ארם, על-הדבר הזה; ויקרא אל-עבדיו ויאמר אליהם, הלוא תגידו לי, מי משלנו אל-מלך ישראל: 12 ויאמר אחד מעבדיו, לוא אדני המלך; כי-אלישע הנביא אשר בישראל, יגיד למלך ישראל, את-הדברים, אשר תדבר בחדר משכבך: 13 ויאמר, לכו וראו איכה הוא, ואשלח ואקחהו; ויגד-לו לאמר הנה בדתן:
מלכים ב’ פרק 6
14 וישלח-שמה סוסים ורכב וחיל כבד; ויבאו לילה, ויקפו על-העיר: 15 וישכם משרת איש האלהים לקום, ויצא והנה-חיל סובב את-העיר וסוס ורכב; ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה: 16 ויאמר אל-תירא; כי רבים אשר אתנו, מאשר אותם: 17 ויתפלל אלישע ויאמר, יהוה פקח-נא את-עיניו ויראה; ויפקח יהוה את-עיני הנער, וירא, והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע: 18 וירדו אליו, ויתפלל אלישע אל-יהוה ויאמר, הך-נא את-הגוי-הזה בסנורים; ויכם בסנורים כדבר אלישע: 19 ויאמר אלהם אלישע, לא זה הדרך ולא זה העיר, לכו אחרי, ואוליכה אתכם, אל-האיש אשר תבקשון; וילך אותם שמרונה: 20 ויהי כבאם שמרון, ויאמר אלישע, יהוה פקח את-עיני-אלה ויראו; ויפקח יהוה את-עיניהם, ויראו והנה בתוך שמרון: 21 ויאמר מלך-ישראל אל-אלישע, כראתו אותם; האכה אכה אבי:
מלכים ב’ פרק 6
22 ויאמר לא תכה, האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה; שים לחם ומים לפניהם, ויאכלו וישתו, וילכו אל-אדניהם: 23 ויכרה להם כרה גדולה, ויאכלו וישתו, וישלחם, וילכו אל-אדניהם; ולא-יספו עוד גדודי ארם, לבוא בארץ ישראל: פ
מלכים ב’ פרק 6
24 ויהי אחרי-כן, ויקבץ בן-הדד מלך-ארם את-כל-מחנהו; ויעל ויצר על-שמרון: 25 ויהי רעב גדול בשמרון, והנה צרים עליה; עד היות ראש-חמור בשמנים כסף, ורבע הקב חרייונים (דביונים) בחמשה-כסף: 26 ויהי מלך ישראל, עבר על-החמה; ואשה, צעקה אליו לאמר, הושיעה אדני המלך: 27 ויאמר אל-יושעך יהוה, מאין אושיעך; המן-הגרן או מן-היקב: 28 ויאמר-לה המלך מה-לך; ותאמר, האשה הזאת אמרה אלי, תני את-בנך ונאכלנו היום, ואת-בני נאכל מחר: 29 ונבשל את-בני ונאכלהו; ואמר אליה ביום האחר, תני את-בנך ונאכלנו, ותחבא את-בנה: 30 ויהי כשמע המלך את-דברי האשה ויקרע את-בגדיו, והוא עבר על-החמה; וירא העם, והנה השק על-בשרו מבית:
מלכים ב’ פרק 6
31 ויאמר כה-יעשה-לי אלהים וכה יוסף; אם-יעמד ראש אלישע בן-שפט עליו היום: 32 ואלישע ישב בביתו, והזקנים ישבים אתו; וישלח איש מלפניו, בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל-הזקנים, הראיתם כי-שלח בן-המרצח הזה להסיר את-ראשי, ראו כבא המלאך, סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת, הלוא, קול רגלי אדניו אחריו: 33 עודנו מדבר עמם, והנה המלאך ירד אליו; ויאמר, הנה-זאת הרעה מאת יהוה, מה-אוחיל ליהוה עוד:
