מתי פרק כה

מתי פרק כה

 

 

הבשורה על-פי מתי פרק כה

כה “אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את מנורותיהן ויצאו לקראת החתן. 2 חמש מהן היו כסילות וחמש היו נבונות, 3 שכן הכסילות לקחו את המנורות ולא לקחו אתן שמן, 4 אבל הנבונות לקחו שמן בכליהן יחד עם מנורותיהן. 5 כיון שהתמהמה החתן נמנמו כלן ונרדמו. 6 בחצות הלילה נשמעה קריאה, ‘הנה החתן, צאינה לקראתו!’ 7אז התעוררו העלמות ההן והכינו את מנורותיהן. 8 אמרו הכסילות לנבונות, ‘תנה לנו מן השמן שלכן, כי מנורותינו דועכות’. 9 ענו הנבונות ואמרו, ‘שמא לא יספיק לנו ולכן. לכנה אל המוכרים וקנינה בשבילכן’.

מתי פרק כה

10 בשעה שהלכו לקנות בא החתן; העלמות המוכנות נכנסו אתו לחתנה והדלת נסגרה. 11 לאחר מכן באו גם שאר העלמות ואמרו, ‘אדוננו אדוננו, פתח לנו’. 12 אך הוא השיב, ‘אמן אומר אני לכן, אינני מכיר אתכן’. 13 לכן עמדו על המשמר, כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה.”

14 “דומה הדבר לאיש היוצא למסע. קדם לכן קרא לעבדיו והפקיד בידם את הונו; 15 לאחד נתן חמש ככרי כסף, לאחר שתים ולאחר אחת, לכל איש לפי כשרונו, ונסע. 16 זה שקבל חמש ככרים הלך מיד, סחר בהן והרויח חמש אחרות. 17כמו כן זה שקבל שתים הרויח שתים אחרות. 18 אך זה שקבל אחת הלך וחפר באדמה והטמין את כסף אדוניו. 19 אחרי זמן רב בא האדון של העבדים ההם וערך עמהם חשבון.

מתי פרק כה

20 כאשר נגש זה שקבל חמש ככרים הביא חמש ככרים נוספות ואמר, ‘אדוני, חמש ככרים הפקדת בידי, הנה הרוחתי חמש ככרים נוספות’. 21 השיב לו אדוניו, ‘יפה, עבד טוב ונאמן! היית נאמן במעט, אפקיד אותך על הרבה. בוא אל שמחת אדונך’. 22 נגש גם זה שקבל שתי ככרים ואמר, ‘שתי ככרים הפקדת בידי, הנה הרוחתי שתי ככרים נוספות’. 23 השיב לו אדוניו, ‘יפה, עבד טוב ונאמן! היית נאמן במעט, אפקיד אותך על הרבה. בוא אל שמחת אדונך’. 24 נגש גם זה שקבל ככר אחת ואמר, ‘אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, הקוצר במקום שלא זרעת ואוסף במקום שלא פזרת, 25 ומאחר שפחדתי הלכתי והטמנתי את ככרך באדמה. הנהי אשר לך!’ 26 השיב אדוניו ואמר אליו, ‘עבד רע ועצל! ידעת שאני קוצר במקום שלא זרעתי ואוסף במקום שלא פזרתי, 27לכן היית צריך להפקיד את כספי אצל השלחנים ואני בבואי הייתי מקבל את שלי עם הרבית.

מתי פרק כה

28 על כן קחו את הככר ותנו לאיש אשר לו עשר הככרים; 29 כי כל מי שיש לו נתון ינתן לו ושפע יהיה לו, אך מי שאין לו גם מה שיש לו ילקח ממנו. 30 ואת העבד הבלתי מועיל השליכו אל החשך החיצון; שם יהיו היללה וחרוק השנים.'”

31 “כאשר יבוא בן-האדם בכבודו וכל המלאכים אתו, ישב על כסא כבודו ויאספו לפניו כל הגויים. 32 אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים 33 ויציב את הכבשים לימינו ואת העזים לשמאלו. 34 יאמר המלך אל הנצבים לימינו, ‘בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז הוסד תבל, 35 כי רעב הייתי ונתתם לי לאכל, צמא הייתי והשקיתם אותי, עובר ארח הייתי ואספתם אותי, 36 ערום -והלבשתם אותי, חולה הייתי ובקרתם אותי, במאסר הייתי ובאתם אלי’.

מתי פרק כה

37 יענו הצדיקים ויאמרו אליו, ‘אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? 38 מתי ראינוך עובר ארח ואספנו אותך, או ערום והלבשנו אותך? 39 ומתי ראינו אותך חולה או במאסר ובאנו אליך?’ 40 ישיב המלך ויאמר להם, ‘אמן, אומר אני לכם, מה שעשיתם לאחד מאחי הקטנים האלה לי עשיתם’.

41 אחרי כן יאמר אל הנצבים לשמאלו, ‘לכו ממני, ארורים, אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו, 42 כי רעב הייתי ולא נתתם לי לאכל, צמא הייתי ולא השקיתם אותי, 43 עובר ארח הייתי ולא אספתם אותי, ערום – ולא הלבשתם אותי, חולה ובמאסר – ולא בקרתם אותי’. 44 ישיבו גם הם ויאמרו, ‘אדוננו, מתי ראינו אותך רעב או צמא או עובר ארח או ערום או חולה או במאסר ולא שרתנו אותך?’

מתי פרק כה

45 אז יענה להם ויאמר, ‘אמן, אומר אני לכם, מה שלא עשיתם לאחד מן הקטנים האלה גם לי לא עשיתם’. 46 ובכן אלה ילכו לענש עולם והצדיקים לחיי עולם.”