עירנות ועמידה על המשמר  -2011

עירנות ועמידה על המשמר 

 

 

הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק כה

 

כה   אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את-נרותיהן ותצאנה לקראת החתן: 2 חמש מהן חכמות וחמש כסילות: 3 ותקחנה הכסילות את-הנרות ולא-לקחו עמהן שמן: 4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן: 5 וכאשר אחר החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה: 6 ויהי בחצות הלילה וישמע קול תרועה הנה החתן צאינה לקראתו: 7 אז התעוררו כל-העלמות ההן ותיטבנה את-נרותיהן: 8 ותאמרנה הכסילות אל-החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו: 9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן-לא יספיק לנו ולכן כי אם-לכנה אל-המוכרים וקנינה לכן: 10 ויהי הנה הלכות לקנות והחתן בא ותבאנה הנכנות עמו אל-החתנה ותסגר הדלת: 11 ואחר באו גם-יתר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח-לנו:

עירנות ועמידה על המשמר

12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן: 13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את-היום ואת-השעה (אשר יבא בה בן-האדם): 14 כי הדבר דמה לאיש נסע למרחוק אשר קרא אל-עבדיו ויפקד בידם את-רכושו: 15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל-איש לפי יכלתו וימהר ויסע משם: 16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש חמש ככרים אחרות: 17 וכן הלקח שתים גם-הוא הרויח שתים אחרות: 18 ולקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את-כסף אדניו: 19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם: 20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות ויאמר אדני חמש ככרים הפקדת בידי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן: 21 ויאמר אליו אדניו הטיבת לעשות עבד טוב ונאמן כי במעט נאמן היית ועל-הרבה אפקידך בוא לשמחת אדניך:

עירנות ועמידה על המשמר

22 ויגש גם-לקח הככרים ויאמר אדני ככרים הפקדת בידי הנה ככרים הרוחתי בהן: 23 ויאמר אליו אדניו הטיבת לעשות עבד טוב ונאמן במזער נאמן היית ועל-הרבה אפקידך בוא לשמחת אדניך: 24 ויגש גם-הלקח את-הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי-איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת: 25 ואירא ואלך ואטמן את-ככרך באדמה ועתה הא-לך אשר-לך: 26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי-קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי: 27 לכן היה עליך לתת את-כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר-לי ותרביתו: 28 על-כן שאו ממנו את הככר ותנו אל-האיש אשר-לו עשר הככר:

עירנות ועמידה על המשמר

29 כי מי אשר יש-לו ינתן לו ויעדיף ומי אשר אין-לו יקח ממנו גם את אשר-לו: 30 ואת-עבד הבליעל השליכו אל-החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים: 31 והיה כי יבוא בן-האדם בכבודו וכל-המלאכים הקדשים עמו וישב על-כסא כבודו: 32 ונאספו לפניו כל-הגוים והפריד ביניהם כאשר יפריד הרעה בין הכבשים ובין העתודים: 33 והציב את-הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו: 34 אז יאמר המלך אל-הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את-המלכות המוכנה לכם למן-הוסד העולם: 35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני ארח הייתי ותאספוני: 36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי: 37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך: 38 ומתי ראינוך ארח ונאספ או ערם ונכס: 39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך:

עירנות ועמידה על המשמר

40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה-שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם: 41 ואז יאמר גם אל-הנצבים לשמאלו לכו מעלי ארורים אל-אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו: 42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי: 43 ארח הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי: 44 וענו גם-הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או ארח או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך: 45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה-שלא עשיתם לאחד מן-הצעירים האלה גם-לי לא עשיתם: 46 והלכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם:

 

עירנות ועמידה על המשמר