האגרת אל הגלטים פרק ג 1-14 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

האגרת אל הגלטים פרק ג 1-14 – פרשנות לאגרת אל הגלטים

דייליטש:

אֲהָהּ גָּלָטִים חַסְרֵי דָעַת מִי הִתְעָה אֶתְכֶם בִּכְשָׁפָיו (לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל־הָאֱמֶת) אַחֲרֵי אֲשֶׁר צֻיַּר יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַצָּלוּב לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם׃ 2 רַק זֹאת אֶחְפֹּץ לִלְמֹד מִכֶּם הַאִם מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה קִבַּלְתֶּם אֶת־הָרוּחַ אוֹ מִשְּׁמוּעַת הָאֱמוּנָה׃ 3 הַסְכָלִים אַתֶּם כָּל־כָּךְ הַחִלּוֹתֶם בָּרוּחַ וְעַתָּה תְּכַלּוּ בַבָּשָׂר׃ 4 הֲכָזֹאת נַעֲנֵיתֶם לָרִיק אִם־אָמְנָם לָרִיק׃ 5 הִנֵּה הַמֵּפִיק לָכֶם אֶת־הָרוּחַ וּפֹעֵל בָּכֶם גְּבוּרוֹת הֲמִכֹּחַ מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הוּא עֹשֶׂה אֵלֶּה אוֹ מִכֹּחַ שְׁמוּעַת הָאֱמוּנָה׃ 6 כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִין אַבְרָהָם בֵּאלֹהִים וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה׃ 7 דְּעוּ אֵפוֹא כִּי־בְנֵי הָאֱמוּנָה בְּנֵי אַבְרָהָם הֵמָּה׃ 8 וְהַכָּתוּב צָפָה שֶׁעָתִיד הָאֱלֹהִים לְהַצְדִּיק אֶת־הַגּוֹיִם מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְקִדֵּם לְבַשֵׂר אֶת־אַבְרָהָם לֵאמֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל־הַגּוֹיִם׃ 9 עַל־כֵּן יִתְבָּרֲכוּ בְּנֵי הָאֱמוּנָה עִם־אַבְרָהָם הַמַּאֲמִין׃ 10 כִּי בְנֵי מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה כִּי כָתוּב אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם׃ 11 וְגָלוּי וְיָדוּעַ שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק הָאָדָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי־צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה׃ 12 וְהַתּוֹרָה לֹא מִן־הָאֱמוּנָה הִיא כִּי אִם־אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם׃ 13 הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי׃ 14 לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה׃

תרגום חדש:

הוֹי גָּלָטִים כְּסִילִים! מִי אִחֵז אֶת עֵינֵיכֶם אַחֲרֵי שֶׁהוֹדִיעוּכֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נִצְלַב? 2 דָּבָר אֶחָד רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעוּנִי: הַאִם בְּשֶׁל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה קִבַּלְתֶּם אֶת הָרוּחַ, אוֹ בְּשֶׁל שְׁמִיעָה שֶׁבָּאֱמוּנָה? 3 הַאִם כְּסִילִים אַתֶּם כָּל כָּךְ? הַאִם לְאַחַר שֶׁהִתְחַלְתֶּם בָּרוּחַ תַּגִּיעוּ כָּעֵת לִשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַבָּשָׂר? 4 הַאִם לַשָּׁוְא הִתְנַסֵּיתֶם בִּדְבָרִים רַבִּים כָּל כָּךְ? הַאֻמְנָם לַשָּׁוְא? 5 הַמַּאֲצִיל עֲלֵיכֶם אֶת הָרוּחַ וְעוֹשֶׂה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת, הַאִם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּשֶׁל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אוֹ בְּשֶׁל שְׁמִיעָה שֶׁבָּאֱמוּנָה? – 6 כְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים וְנֶחְשְׁבָה לוֹ צְדָקָה.

7 וּבְכֵן דְּעוּ כִּי בְּנֵי הָאֱמוּנָה הֵם בְּנֵי אַבְרָהָם. 8 וְהַכָּתוּב, בְּיָדְעוֹ מֵרֹאשׁ שֶׁאֱלֹהִים יַצְדִּיק אֶת הַגּוֹיִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, הִקְדִּים לְבַשֵֹר לְאַבְרָהָם: “וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל הַגּוֹיִם.” 9 מִכָּאן שֶׁהַמַּחֲזִיקִים בָּאֱמוּנָה מְבֹרָכִים יַחַד עִם אַבְרָהָם הַמַּאֲמִין. 10 הַנִּשְׁעָנִים עַל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה נְתוּנִים תַּחַת קְלָלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, “אָרוּר כָּל מִי שֶׁלֹּא יָקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם.” 11 דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאִישׁ לֹא יֻצְדַּק לִפְנֵי אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. 12 וְהַתּוֹרָה אֵינֶנָּה נִזְקֶקֶת לֶאֱמוּנָה, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֶת דְּבָרֶיהָ וָחַי בָּהֶם. 13 הַמָּשִׁיחַ פָּדָה אוֹתָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בְּכָךְ שֶׁהָיָה לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ – שֶׁכֵּן הַכָּתוּב אוֹמֵר, “קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי עַל־עֵץ”, 14 כְּדֵי שֶׁבְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תַּגִּיעַ בִּרְכַּת אַבְרָהָם אֶל הַגּוֹיִם, לְמַעַן נִנְחַל עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה אֶת הָרוּחַ הַמֻּבְטַחַת.