קהילה משיחית בתל אביב-יפו רחוב יפת 42 ת"א-יפו
חיפוש אחר חיי נצח – סיפורו של ירון
שמי ירון. נולדתי בתל אביב בשנות השבעים וגדלתי באזור של שכונת התקווה ויד אליהו. למדתי בבית ספר הירדן בשכונת התקווה ולאחר מכן בתיכון עירוני ט’. הורי יהודים (אבי ז”ל נפטר לפני מספר שנים) אשר גדלו אותי על פי המסורת היהודית. בימי שישי אבי היה עושה קידוש ואמי הייתה מדליקה נרות. בשבת לא הדלקנו אש והיינו משתמשים בפלטה של שבת. אומנם לא שמרנו שש שעות בין אכילת בשר וחלב, אך לא אכלנו בשר וחלב יחד. בפסח אכלנו רק מצות, ביום כיפור צמנו ובחנוכה הדלקנו את החנוכיה. בגיל שמונה ימים עשו לי ברית מילה ובגיל 13 הלכתי לבית הכנסת לחגיגת הבר מצווה. כשהייתי קטן אבי היה לוקח אותי בשבתות לבית הכנסת אך אינני זוכר הרבה מכך.
אמי הייתה מאמינה משיחית עוד לפני שהיא נישאה לאבי ולא הפריע לה לשמור את המסורת היהודית כל עוד שזה לא התנגש עם אמונתה במשיח ישוע. מגיל צעיר אמי הייתה מקריאה לי ולאחי סיפורים מהתנ”ך ומהברית החדשה. בתור ילד לא הבנתי הרבה, אך זכרתי חלק מהסיפורים ומה שאמי אמרה על הסיפורים. עד שהגעתי לגיל 10 אמי הייתה הולכת לבד לאסיפות הקהילה ביפו ורק לעתים רחוקות, אני ואחי הצתרפנו וגם אבי. בגיל 10 אני ואחי הצעיר ממני בשנתיים התחלנו לבקר באסיפות הקהילה באופן קבוע יותר, בכל יום שבת אחרי הצהריים. אינני זוכר הרבה ממה ששמעתי בקהילה, אך בגיל 12 אחד החברים המבוגרים יותר בקהילה אמר לי שאני צריך לקרוא את הברית החדשה לפני שאני הולך לישון ולהתפלל בליבי לאלוהים לפני שאני יושן. ובאמת מאותו היום התחלתי לקרוא בכל ערב פרק אחד מספר הברית החדשה בעברית ולאחר שסיימתי לקרוא הייתי מתפלל במלים שלי לאלוהים.
מגיל 12 עד 15 חשבתי שאני מאמין בישוע היות שבאמת ראיתי שינוי בחיי. הקריאה היום יומית בספר הברית החדשה השפיע על התנהגותי ועל האופן שבו הייתי מדבר עם חברי. למשל, אני זוכר שהפסקתי לקלל ויצא לי שם של אחד שלא משקר. כאשר החברים בכיתה רצו לדעת אם מישהו עובד עליהם, הם היו שואלים אותי ואומרים: “ירון תמיד אומר את האמת”.
אך בגיל 15, בסוף כיתה ט’, הפסקתי לבקר באסיפות הקהילה בטענה שאינני מאמין בישוע יותר ושאני רוצה רק להיות אדם טוב כמו אבי אשר לא האמין בישוע. מה שמעניין הוא שלמרות שהפסקתי לקרוא בספר הברית החדשה, המשכתי בכל ערב להתפלל לאלוהים מליבי, אך לא בשם ישוע. ככה עברו להם עשרה חודשים, הייתי אז בכיתה י’ בתיכון עירוני ט’, הכרתי חברים חדשים וקצת הושפעתי לרעה. היום, אני מודה לאלוהים שהחברים שהיו לי אז לא השפיעו עלי באופן שהייתי עושה מעשה שלא ניתן לחזור ממנו ושההשלכות שלו הן לכל החיים.
בחופשת הפסח של אותה שנה ביקרו אצלנו בני דודים שלי אשר האמינו בישוע. בילינו יחד כשבוע אך הם לא דיברו אתי כלל על ישוע וכלל לא ניסו לשכנע אותי לחזור לקהילה. כיום, אני מניח שהם התפללו בשבילי אך הסתפקו בכך. כאשר הם עזבו אני זוכר את עצמי עומד ליד החלון וחושב. היה לי עצוב שהם הלכו והעציבה אותי המחשבה שדברים נגמרים. התחלתי לחשוב על כך שכל דבר בחיים האלה נגמר, אם זה לימודים בתיכון, צבא, לימודים באוניברסיטה, משפחה והחיים עצמם. ואז חשבתי לעצמי, האם באמת אני אמות ואחדל להתקיים? איפה שהוא בליבי לא האמנתי שאחדל להתקיים והאמנתי שתמיד אתקיים ללא סוף. מאוחר יותר גיליתי שבספר קהלת כתוב: “גם את העולם נתן בליבם”, כלומר שאלוהים שם בלב בני האדם את חיי העולם, כלומר את הנצח. המחשבות האלה דחפו אותי למצוא את הדבר הנצחי אשר לא יסתיים.
כיום כשאני מביט לאחור אני מבין שבעצם אלוהים היה זה שפעל במחשבות שלי והדריך אותי לחפש אותו. אני חושב שאלוהים היה זה שפעל במחשבות שלי משום שאני רואה כל כך הרבה אנשים שנמנעים מלחשוב על הנצח ושזה לא כל כך חשוב להם. אינני חושב שאני טוב יותר מאנשים אחרים ואני מאמין שאילולא אלוהים פעל במחשבותי, לא הייתי חוזר אליו.
יום לאחר מכן נגשתי לאחי הגדול אשר כבר האמין בישוע לפני. גם לאחי יש סיפור מעניין על הדרך שבה אלוהים פעל בחייו וכיוון את צעדיו בחזרה אליו. אני זוכר שמספר חודשים קודם לכן ניגש אלי אחי הגדול וניסה להראות לי נבואה מהתנ”ך אשר התגשמה בברית החדשה, אך אני כעסתי וסרבתי להקשיב. הפעם ביקשתי מאחי עזרה כיצד לבדוק אם האמונה בישוע היא הדרך הנכונה אשר תוביל אותי לחיי נצח. אחי נתן לי ספר קטן הנקרא: “המשיח בשתי הבריתות” אשר משווה בין נבואות התנ”ך לגבי המשיח ובין ההתגשמות של הנבואות בברית החדשה. באותו היום התחלתי לחקור לעומק את הנבואות וגיליתי שאכן נבואות רבות מתגשמות בישוע מנצרת. במהלך אותו חודש התפללתי לאלוהים וביקשתי שידריך אותי אל האמת.
היו מספר נבואות שהספר הפנה אליהן אשר לא כל כך שיכנעו אותי אך היו מספר נבואות אשר לא יכולתי אלא לפרש אותם על ישוע. למשל, דניאל פרק ט’ פסוק 26 אומר שיכרת משיח ולאחר מכן יחרב בית המקדש השני. ובאמת ישוע מת בשנת 30 לספירה וכארבעים שנה מאוחר יותר נחרב בית המקדש השני. נבואה חזקה נוספת נמצאת בישעיה פרק נג’. פרק זה מתאר אדם קדוש וטהור שמת כדי לשאת את חטאי האחרים, גם מותו ותחייתו מתוארים בפרק זה. בספר הנביא מיכה פרק ה’ פסוק 1, נאמר שהמשיח צריך להיוולד בבית לחם ואכן ישוע נולד בבית לחם. נבואות אחרות גילו לי את האמת שיש לאלוהים בן ושזה כתוב כבר בתנ”ך!
אני זוכר שזה היה יום חמישי ובאותו השבוע ביום שבת היה אמור להיות ל”ג בעומר. ביום חמישי בבוקר קמתי עם החלטה שאני מאמין בישוע ואני רוצה ללכת אחריו כי רק דרכו יש לי חיי עולם. באותם הימים הקהילה הייתה מתאספת בימי שבת אחרי הצהרים ולא בבוקר, ואני החלטתי שאני חוזר לבקר באסיפות הקהילה. באותו יום שבת הייתי אמור להיפגש עם חברים מהכיתה כדי לקנות מזון ושתייה לפני שמדליקים את המדורה. ביום שישי התקשרתי לאחד החברים ואמרתי לו שאני לא אבוא איתם לקנות את המצרכים ושאני אבוא רק מאוחר יותר. הוא שאל אותי למה, ואני אמרתי לו שאני מאמין בישוע ושאני הולך לאסיפה בקהילה. אני חושב שזה קצת הפחיד את החבר שלי ובאותו מוצאי שבת כאשר הצתרפתי לחברים שלי למדורה סיפרתי להם שאני מאמין בישוע. חלקם צחקו, חלקם אולי חשבו שאני מוזר אך אף אחד מהם לא היה מסוגל להתווכח איתי משום שלא היה להם ידע בנבואות התנ”ך.
כשלושה חודשים מאוחר יותר השתתפתי בכנס נוער משיחי ארצי והכרתי בני נוער אשר גם מאמינים בישוע. לאחר שהכנס הסתיים אני קיימתי את מצוותו של ישוע להיטבל. את הטבילה ערכנו בחוף הים ביפו, היו שם הרבה אנשים אשר חזו בטבילה ולאחר מכן שוחחנו עם אחדים מהם על האמונה בישוע.
אינני רואה טעם לחיי ללא ישוע ואני שמח שאלוהים קרא לי לבוא בחזרה אליו כבר בגיל צעיר. כעת אני רואה את מטרתי בחיים כשירות למען אלוהים והמשיח ישוע. אלוהים הוציא אותי מחושך לאור על מנת שאספר גם לאחרים על מה שהוא עשה בשבילי. אני מזמין אותך לבקר באסיפות הקהילה שלנו, או קהילה הקרובה לאיזור מגוריך, ולשמוע על האמת. אם זה נשמע לך מפחיד מדי, אני ממליץ לך לקרוא את ספר הברית החדשה ולבקש מאלוהים שידריך אותך אל האמת האחת והיחידה.
אשמח לשמוע ממך,
ירון.
עדויות נוספות:
