עלינו להעז ולבקש מאלוהים
יוחנן טז’ 16-24
אני זוכר שלפני שאחי שמוליק התגייס לצבא, אמי אמרה שהיא תתפלל שיהיו איתו מאמינים. למרות שאיתי גם היה מאמין בצבא באותו זמן אני זוכר שאמרתי לאמי שאין סיכוי שזה יקרה ושאין טעם לבקש דבר כזה מאלוהים. בסופו של דבר היא לא שמעה לי ובטירונות היו איתו עוד שני מאמינים ובשלב מסוים הם היו חמישה מאמינים באותו הבסיס. מי יודע כמה ברכות הפסדנו רק בגלל שלא ביקשנו?
כשהיינו פעם בגרמניה וישנו אצל חברים, הבית של הסבא והסבתא היה ממש ממול הבית של החברים. לאה הבינה שאם היא רוצה לקבל סוכריות מהסבא והסבתא, היא צריכה לבקש. כך כל יום היא רצה לבית שלהם וביקשה סוכריות וקיבלה. אם היא לא הייתה אמיצה ומבקשת אז היא לא הייתה מקבלת או שהייתה מקבלת פחות.
יעקב אומר לנו שאין לנו כי אנחנו לא מבקשים!, לפעמים אולי אנחנו מרגישים לא נעים לבקש דבר מה מאלוהים אבל כדאי לנו לבקש. אם אנחנו מבקשים דברים שהם מיותרים, אלוהים יראה לנו זאת. זה משתלם לפנות בתפילה לאלוהים ולבקש. בואו ניתן לאלוהים להחליט אם הבקשה מוגזמת או לא ובואו לא נסגור את הדלת לתשובות של אלוהים לתפילות.
השטן רוצה שניכנס למצב של חוסר אמונה וייאוש אך האדון מזמין אותנו לבקש. מותר לנו לבקש גם עבור עצמנו וגם עבור אחרים. גם עבור דברים חומריים וגם עבור דברים רוחניים. עלינו להשתחרר מגישה של פחד לבקש כי אלוהים שמח שאנחנו ילדיו באים ואליו ואומרים: “אבא אני רוצה לבקש….”. וכמו כל אבא טוב הוא שמח לתת לנו את בקשותינו ולשמח אותנו.